מונטריאול – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי”צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך 80 ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה 9 ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה תמימים - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת [[תומכי תמימים]] - את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי”צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך 80 ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה 9 ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה תמימים - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת [[תומכי תמימים]] - את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים. | למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים. | ||
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, | ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, | ||