שקר – הבדלי גרסאות

'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}

בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו  מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}.

ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.

*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה|[[יהושע פלק כץ|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".

*[[אמת]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]