אכילה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מזון== | ==מזון== | ||
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | ||
מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כך כותב [[הרבי]]: | כך כותב [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת | {{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת האכזריות וכו'. | ||
וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן | וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות (באדם)|מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן השגתו והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}} | ||
[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}. | [[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג). | *מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג). | ||
* | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}} | ||
*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48 | *מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48 {{שבועון כפר חב"ד}} | ||
*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720 | *חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||