יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי. | בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי. | ||
נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית. | נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו מילא את מקומו בארצות הברית. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. | ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. | ||
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה| | בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|"יהדות" - בטאון היהדות הנאמנה, מכון ישראל סבא, חוברת 4, עמ' 4. צאנז וקובץ ישראל סבא ס"ט ע' תתע}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | ||
התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | ||
מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה | מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}. | ||
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ||