אברהם אבא רוגאלין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
עריכות, עריכות לשוניות וקישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''אברהם אבא רוגאלין''' ([[תרמ"ד]] - [[תשל"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] בעל [[מסירות נפש]] ב[[דנייפרופטרובסק]] וממחזיקי המחתרת החסידית תחת [[ר | הרב '''אברהם אבא רוגאלין''' ([[תרמ"ד]] - [[תשל"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] בעל [[מסירות נפש]] ב[[דנייפרופטרובסק]] וממחזיקי המחתרת החסידית תחת הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]). נאסר והוגלה על קשריו עם הרב לוי יצחק. | ||
== תולדות חיים== | == תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אורשה]] לר' מנחם שמואל רוגאלין{{הערה|עסק בייצור יין צימוקים ואחד מהבעלי בתים החשובים בעיירה}}, מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאחר הסתלקותו - מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. למד בחדר באורשה, ולאמר מכן המשיך ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ב[[ליובאוויטש]] למד את מלאכת | נולד ב[[אורשה]] לר' מנחם שמואל רוגאלין{{הערה|עסק בייצור יין צימוקים ואחד מהבעלי בתים החשובים בעיירה}}, מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ולאחר הסתלקותו - מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. למד בחדר באורשה, ולאמר מכן המשיך ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ב[[ליובאוויטש]] למד את מלאכת ה[[שחיטה]] ומלאכת הסופרות. בנוסף לכך, כבר מגיל צעיר היה [[בעל תפילה]] ו[[בעל קורא]]. | ||
בתקופת לימודיו בתומכי תמימים, עברה משפחתו ל[[דנייפרופטרובסק]]. כשהגיע לעונת השידוכים, נסע לביתו לדנייפרופטרובסק, שם התחבר לרבה של העיר [[ר' לוי יצחק]]. לאחר חתונתו, בעצת ר' לוי יצחק התחיל לעבוד כ[[שוחט]] בעיר, ובשעות הערב היה מוסר שיעורי תורה בבית כנסת. | בתקופת לימודיו בתומכי תמימים, עברה משפחתו ל[[דנייפרופטרובסק]]. כשהגיע לעונת השידוכים, נסע לביתו לדנייפרופטרובסק, שם התחבר לרבה של העיר הרב [[ר' לוי יצחק|לוי יצחק]]. לאחר חתונתו, בעצת ר' לוי יצחק התחיל לעבוד כ[[שוחט]] בעיר, ובשעות הערב היה מוסר שיעורי תורה בבית כנסת. | ||
לאחר שה[[קומוניסטים]] על על השלטון והחלו להתנגד למוסדות דת, הצטרף למחתרת החסידים שהקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. ראש המחתרת ב[[אוקראינה]] היה | לאחר שה[[קומוניסטים]] על על השלטון והחלו להתנגד למוסדות דת, הצטרף למחתרת החסידים שהקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. ראש המחתרת ב[[אוקראינה]] היה הרב לוי יצחק, ולכן הצטרף למחתרת זו. בשנת [[תרפ"ט]] נוסדה [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים דנייפופטרובסק]] בראשות ר' [[דובער גרפינקל]], ור' אברהם היה דואג לצרכיה הגשמיים של הישיבה. בנוסף לזה היה מנהל על כמה מהחדרים החשאיים בעיר. בשנת [[תרצ"א]] הישיבה נסגרה, אך ר' אברהם המשיך לדאוג לניהול החדרים בסתר. | ||
בליל [[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר ר' לוי יצחק. בנוסף אסרו את ראשי הקהילה בשביל לנצל את הקשר שלהם עם ר' לוי יצחק. ב[[כ"ה אייר]] נאסר גם ר' אברהם, יחד עם ר' [[שלמה מסקאליק]] ור' [[דוד פרקס]], מתוך מטרה שהם ישמשו כעדים פלילים נגד ר' לוי יצחק. בחקירות של ר' אברהם, הכחיש את כל האשמות על ר' לוי יצחק. אחר חודשים של חקירות יחד עם עינויים אכזריים ביותר{{הערה|הוא אולץ לעמוד על הברכיים ימים ולילות בחדרו של החוקר, מנעו ממנו שינה, אוכל ושתיה, מנעו ממנו לגשת לעשיית צרכיו, ניפצו בקבוקים בראשו, הבעירו את זקנו על־ידי נר דלוק, השליכוהו לתא עם אסירים פליליים אשר התעללו בו באופן נפשע ביותר על פי הוראותיו של החוקר.}}, נשברה נפשו וחתם על הפרוטוקולים. | בליל [[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר ר' לוי יצחק. בנוסף אסרו את ראשי הקהילה בשביל לנצל את הקשר שלהם עם ר' לוי יצחק. ב[[כ"ה אייר]] נאסר גם ר' אברהם, יחד עם ר' [[שלמה מסקאליק]] ור' [[דוד פרקס]], מתוך מטרה שהם ישמשו כעדים פלילים נגד ר' לוי יצחק. בחקירות של ר' אברהם, הכחיש את כל האשמות על ר' לוי יצחק. אחר חודשים של חקירות יחד עם עינויים אכזריים ביותר{{הערה|הוא אולץ לעמוד על הברכיים ימים ולילות בחדרו של החוקר, מנעו ממנו שינה, אוכל ושתיה, מנעו ממנו לגשת לעשיית צרכיו, ניפצו בקבוקים בראשו, הבעירו את זקנו על־ידי נר דלוק, השליכוהו לתא עם אסירים פליליים אשר התעללו בו באופן נפשע ביותר על פי הוראותיו של החוקר.}}, נשברה נפשו וחתם על הפרוטוקולים. | ||
לאחר שהוחזק מספר חדשים בבית הסוהר בדנייפרופרובסק, נשלח אף הוא, כמו ר' לוי יצחק, לגלות של חמש שנים ל[[קזחסטן]]. במשך הגלות שלח ערעור על הפסק הדין לשר הפנים של | לאחר שהוחזק מספר חדשים בבית הסוהר בדנייפרופרובסק, נשלח אף הוא, כמו ר' לוי יצחק, לגלות של חמש שנים ל[[קזחסטן]]. במשך הגלות שלח ערעור על הפסק הדין לשר הפנים של [[ברית המועצות]], בו הסביר שהוא חתם מכיוון שהכריחו אותו לחתום, וכל ההאשמות הם שקריות, ושהוא כבר בן 61 ונמצא בתנאים איומים וקשים, אך המכתב מעולם לא הגיע לידעו. | ||
בשנות גלותו, כבשו הנאצים ימ"ש את העיר דנייפרופטרובסק ובשנת [[תש"ב]] רצחו את כל יהודי העיר [[הי"ד]]. בכך ניצל ר' אברהם ממוות בטוח. | בשנות גלותו, כבשו הנאצים ימ"ש את העיר דנייפרופטרובסק ובשנת [[תש"ב]] רצחו את כל יהודי העיר [[הי"ד]]. בכך ניצל ר' אברהם ממוות בטוח. | ||
בשנת [[תש"ה]], בסיום גלותו, לאחר שהסובייטים כבשו העיר מידי הנאצים, חזר לעיר ההרוסה, שיקם את | בשנת [[תש"ה]], בסיום גלותו, לאחר שהסובייטים כבשו העיר מידי הנאצים, חזר לעיר ההרוסה, שיקם את בית הכנסת ההרוס והחל לפעול עם היהודים. הוא שימש כחזן, בעל קורא, גבאי ושמש הבית הכנסת, ובנוסף החל לשמש שוב כשוחט הקהילה. | ||
נפטר בשנת [[תשל"ה]] בהיותו בן 91, ונטמן בבית הקברות המערבי של דנייפרופטרובסק. | נפטר בשנת [[תשל"ה]] בהיותו בן 91, ונטמן בבית הקברות המערבי של דנייפרופטרובסק. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בנו, ר' שניאור זלמן רוגאלין - לין | * בנו, ר' שניאור זלמן רוגאלין - לין שב[[מסצ'וסטס]], [[ארצות הברית]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||