יחיאל אופנר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אופנר ציור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אופנר מצייר]] | [[קובץ:אופנר ציור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אופנר מצייר]] | ||
[[קובץ:חסידישע פארבריינגען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מציוריו]] | [[קובץ:חסידישע פארבריינגען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מציוריו]] | ||
ר' '''יחיאל פנחס אופנר''' (נולד ב[[כ' ניסן]] [[תשל"ד]], 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשפ"א]] גילה בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, (הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק של הציור המקורי של [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]], ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}. | בשנת [[תשפ"א]] גילה בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, (הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק של הציור המקורי של [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]], ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}. | ||
== ציור בחורבות עוטף עזה: עדות חיה ופריט מורשת לאומי == | == ציור בחורבות עוטף עזה: עדות חיה ופריט מורשת לאומי == | ||
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל אופנר, המשרת ביחידת הסריקה של זיהוי חללי צה"ל, לבית משפחת זק הי"ד בקיבוץ כיסופים, בו נרצחו ונשרפו בני המשפחה במהלך מתקפת שמחת תורה. מתוך | במהלך שירות מילואים בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]], נקלע ר' יחיאל אופנר, המשרת ביחידת הסריקה של זיהוי חללי צה"ל, לבית משפחת זק הי"ד בקיבוץ כיסופים, בו נרצחו ונשרפו בני המשפחה במהלך מתקפת שמחת תורה. מתוך רצון להנצי, צייר אופנר על הקיר המפויח באצבעו דימוי של שני חיילים המכוונים את נשקם לעבר עזה, ומגינים על אזרחים מורמי ידיים. | ||
הציור, שנוצר באופן ספונטני ואותנטי על שרידי הפיח והאפר, קיבל הד רחב בכלי התקשורת וזוהה כעדות חיה ובעלת משמעות היסטורית. לאור חשיבותו, החליטה [[מדינת ישראל]] לשמר את הקיר. במשך מספר חודשים, מכון יד בן צבי בשיתוף פעולה עם ד"ר אסף אורון, משמר חפצים, ארכיאולוג, ומנהל מחלקת השימור במוזיאון תל אביב לאמנות, עמלו על מבצע שימור. הקיר, במשקל של למעלה מטון, נוסר והועבר באמצעות מנוףלמחסני אוצר המדינה, בדרכו להיות מוצג במוזיאון לאומי. | |||
{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}} | ציור הקיר המפויח הוכר רשמית כחפץ מורשת ישראלי וקוטלג תחת המספר ksf.26.2024 (במסגרת פרויקט "ארץ חפץ - מורשת ישראלית"). מכון יד בן צבי אף הפיק סרט המתעד את המבצע והפרויקט המורכב של שימור ציור הקיר, אשר הוצג בכנסים מקצועיים{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||