חסידות בויאן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה דחופה}} | {{עריכה דחופה}} | ||
[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]] | [[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]] | ||
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי | '''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חסידות|חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי '''יצחק פרידמן מבויאן''', נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]. | ||
ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
===הדור הראשון=== | ===הדור הראשון=== | ||
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה | מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. | ||
רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. | |||
לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה: | |||
- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם | |||
- רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. | |||
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו. | |||
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו. | רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו. | ||