חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ב.כ"ץ (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה דחופה}}
{{עריכה דחופה}}
[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי [[יצחק פרידמן מבויאן]], נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[בית רוז'ין]]. ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתים]] שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חסידות|חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי '''יצחק פרידמן מבויאן''', נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]].
 
ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
===הדור הראשון===
===הדור הראשון===
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]].  
 
רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]].
 
לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה:
 
- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם
 
- רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]].  
 
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.


רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.
רבי יצחק היה חתנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, כיוון שפחדו מהשלטון הרוסי, שעדיין שמר טינה למייסד השושלת, רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הרוסים החריבו את ביתו ובית מדרשו בבויאן. בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה בווינה ואחר כך התפזרו.