הצלת הרבי והרבנית – הבדלי גרסאות

בסופה של שנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השני' ועם הידיעות הראשונות על תחילת השתלטותו של הצורר הנאצי ימ"ש במדינות אירופא, עשתה "אגודת חסידי חב"ד" בארצות הברית – בניצוחם של הרה"ח ר' ישראל דזייקאבסאן והאחים ר' חיים שניאור זלמן ויקותיאל (סעם) קרעמער – מאמצים כבירים להציל את כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, שנשאר במצור בעיר ווארשא אלי' הגיע בדרך עקירתו מן העיירה אטוואצק. חלק גדול מהידיעות שהגיעו ממנו הועברו לארצות-הברית באמצעות חתנו ובתו – כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית חי' מושקא ע"ה – אשר התגוררו באותה תקופה בפאריז וקיבלו את החדשות מניצולים שהצליחו למלט עצמם מן המצור הוורשאי. באותה תקופה החלו הניסיונות להציל גם את שאר בני משפחתו של האדמו"ר נ"ע. לצורך הקלת קבלת רשיונות ההגירה לארצות-הברית הוזקקו עסקני "אגודת חסידי חב"ד" לדעת פרטים שונים הקשורים לאלו אותם ביקשו להציל, כתאריכי לידה רישמיים וכיו"ב, ואלו הועברו אליהם מפריז – באגרת מיום כ"ח בתשרי – ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. באגרות נוספות, שנכתבו על-ידו בתקופת החדשים חשון-כסלו, זירז כ"ק אדמו"ר שליט"א את אותם העסקנים להשתדל בקבלת אישורי הכניסה האמריקניים עבור חותנו האדמו"ר נ"ע ובני משפחתו.

השגת רשיונות אלו היתה כרוכה בקשיים, למרת שעסקני "אגודת חסידי חב"ד" הפעיל השתדלות גדולה בדרגים הגבוהים של השלטונות האמריקניים. כל המאמצים הושקעו בעיקר בכיוון אחד: הצלתו של האדמו"ר נ"ע שהי' נתון בסכנה גדולה. אלא שבתקופה בה נאלצו לחכות לאישורים השונים לצורך הצלתו מפולין הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע במשרדי ההגירה בוואשינגטאן הופקד בידיו הנאמנות – הוראה מהר' דזייקאבסאן להשקיע מאמץ  מיוחד אף בסידור הרשיונות עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א. שהייתו בפאריז, שעדיין טרם נכבשה ע"י נאצים, הקלה לכאורה את סיכויי הצלתו ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר נ"ע. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד באגרת שכתב אליו העו"ד סעם קרעמר ביום כ"א חשון ת"ש. בחודש כסלו ה'ש"ת הוחל בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב – נשלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית ע"ה אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה לארצה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שכ"ק אדמו"ר שליט"א מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארצה"ב וימנע את חשש הממשלה שמא יפול עלי' למעמסה.  

מצויידים באישור זה הלכו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת רוסיא, לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. ידעו אז כי הטיפול באשרות שכאלו, שמספרן הי' מוגבל, עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהתהפוכות שעברו על אירופא בתקופה זו לא הניחו לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לפעול לזירוז הענין אולם הידיעות שהגיעו לארצה"ב לא הצליחו להבהיר מה הי' המענה הקונסול האמריקאי בפאריז על בקשת הזירוז הללו.  

נסיונותיו של העו"ד ראד ליצור קשר עם הקונסול שם לא הועילו ואי לכך שיגר בקשה אל הר' דזייקאבסאן – ביום ט"ו טבת – לשלוח מברק אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולברר האם נתקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.  

'''בקשות הגירה מיוחדות'''

בשלב מסויים החליטו העסקנים הנוגעים בדבר – ע"פ הסכמת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע – להגיש בקשות לאשרות כניסה "מיוחדות" עבור האדמו"ר נ"ע ועבור מקורביו. בבקשות אלו תוארו אנשי הקבוצה לא סתם כרבנים מן השורה אלא כאנשים ממעמד הירארכי גבוה וכמנהיגים בעלי שיעור קומה רוחני אשר הצלתם נחוצה ליהדות העולם. הסכמתם של נציגי ה"סטייט דפארטמענט" לקביעת קבוצה שכזו הצליחה להנתן הודות להשתדלותם של העסקנים. הגשת הבקשה לאשרה הקבוצתית נעשתה בריגא, כשאר בין שמות המקורבים נמנה כמובן גם כ"ק אדמו"ר שליט"א. ליד שמו צויין תפקידו הרבני והוזכרה העובדה שעסק בניהול עסקנות ציבורית, בנוסף לעבודתו בעריכת הקובץ התורני 'התמים' שהופיע בווארשא בין השנים תרצ"ה-תרצ"ט ואשר הוצאתו נפסקה עם פרוץ המלחמה. כ"ק אדמו"ר שליט"א תואר בהקשר זה כהוגה דעות ממדרגה ראשונה וכמי שעשוי לתרום רבות בשטח מדעי היהדות.  

בכ"ה טבת נתקבל במשרד "אגודת חסידי חב"ד" מברק מחתנו של האדמו"ר נ"ע, הרה"ח ר' שמרי' גורארי' ע"ה, ובו מוזכרת בקשת חותנו לדאוג בדחיפות לאשרות כניסה עבור שני החתנים אחרים: "שניאורסאהן – כ"ק אדמו"ר שליט"א – בפאריז והורנשטיין בטריאסט". באמצע חודש שבט נערך דיון בין העסקנים האם להתמסר מיד לסידור הגירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, או שמא להמתין מהחשש דלהלן: בבקשת האשרה הרגילה השתמשו כאמור בהזכרת מקצוע הנדסת החשמל, כך שגילוי ה"סתירה" בין שני סוגי הבקשות – זו הרגילה וזו המיוחדת – עלול הי' לפגוע במאמצי ההצלה של קבוצת המקורבים כולה ואף של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע עצמו. נוספה לכל זה גם היראה שמא סיבוכים בהצלת מי שנשא אף הוא את שם המשפחה "שניאורסאהן" עלולים להזיק להצלתו של האדמו"ר נ"ע. גם העובדה שבמשך כל השנים, מאז יציאתם את רוסיא, היו כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית ע"ה חסרי אזרחות של מדינה כלשהי, הקשתה על הטיפול בהשגת הרשיונות עבורם. מסקנת הדיון היתה, ע"פ עצתם של עורכי-הדין, להמתין תקופה קצרה עד שיוסדר סופית ענין הרשיון של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע והצלתו מריגא ורק אח"כ לחדש את המאמצים להצלת חותנו מפאריז.  

בתאריך ד' אדר-ראשון נתקבל מברק מכ"ק אדמו"ר נ"ע המודיע שנתקבלו אשרות הכניסה עבורו ועבור הנמצאים עמו. בהתאם לכך נצטווה העו"ד בוטלער (שהחליף את העו"ד ראד) להשתדל בוואשינגטאן להשגת אשרת כניסה "מיוחדת" עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כמי שנמנה עם קבוצת המקורבים. ביו"ד אדר ב' הודיע העו"ד בוטלער לעסקנים החב"דיים שעדיין לא הצליח לברר את תוצאות בקשת ההגירה של כ"ק אדמו"ר שליט"א. אעפ"כ הרי שכעבור עשרה ימים, בכ' אדר ב', הודיע להם העו"ד כי החליט להגיש ל"סטייט דעפארמענט" בקשה חוזרת בענין האשרות המיוחדות לקבוצת המקורבים שעדיין נשארו באירופא, כולל גם עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א.  

'''הצלת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע'''  

אחר שבדרך נס הצליחו להנצל מעברי פי התופת הנאצית, הגיעו כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, חלק מבני משפחתו ומעט מהמקורבים, לריגא – ביום ראשון, ה' טבת ה'ש"ת – שם שהו קרוב לשלושה חודשים, עד ליום כ"ד אדר-ראשון, בו יצאו בספינה "דראטינגהאלם" בדרכם לארצות-הברית. עוד בהיותו בספינה ששיגר האדמו"ר נ"ע אגרת לאחד מעסקני ירושלים ובה בקשה לדאוג למשלוח מצה שמורה לפאריז עבור חתנו – כ"ק אדמו"ר שליט"א. עם הגיעו לחוף מבטחים בעיר ניו-יורק – בתשיעי לאדר שני ה'ש"ת – פתח כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע בסידרה של מאמצים להצלתם של שאר אחיו היהודים שנשארו בעמק הבכא ובד בבד גם בפעילות מסועפת להצלת בני משפחתו הקרובים, שתי בנותיו וחתניו, גלגלי הצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א שונעו מעתה על-ידי חותנו, בדאגה ובמסירות ללא קץ.

'''העברת המסמכים לפאריז'''

קודם כניסתם של הנאצים לפאריז, באביב ת"ש, דאג כ"ק אדמו"ר שליט"א להגשת מסמך המעיד על רישומו לצבא הצרפתי, דבר שהקל עליו בעתיד את ההליכה ברחוב: לא פעם נעצר ע"י שוטרים בדרישה להזדהות והתעודה שהחזיק פטרה אותו מחקירת והטרדות, או ממעצר כמשתמט גיוס. בכ"ה אייר ה'ש"ת התקיימה בארצות-הברית פגישה בין העו"ד בוטלער ונציגי ה"סטייט דעפארטמענט". בוטלער ביקשם לשלוח מברק לקונסול בפאריז ולברר את ענין האשרה עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כחבר קבוצת המקורבים שהוגשו עבורם בקשות לאשרות מיוחדות. נציגי ה"סטייטדעפארטמענט" הודיעו לו בשם הקונסולי' בפאריז כי התיק ובו מסמכי הבקשה המיוחדת של כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנמסרה בריגא, כבר הועבר משם לבורדו שבצרפת ומשם הוא אמור להגיע לפאריז.