ראש השנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], ומידי שנה יום זה הוא יום הדין, בו הקב"ה שופט את כל העולם ויושביו. ביום זה ממליכים את הקב"ה ל[[מלך]] מחדש. הכתרת המלך היא בעיקר על ידי [[תקיעת שופר]] - המצווה העיקרית של יום זה. כמו כן מאריכים ביום זה בתפילה, וישנם [[תפילות ראש השנה|תפילות מיוחדות ביום זה]]. | ביום זה נברא ה[[אדם הראשון]], ומידי שנה יום זה הוא יום הדין, בו הקב"ה שופט את כל העולם ויושביו. ביום זה ממליכים את הקב"ה ל[[מלך]] מחדש. הכתרת המלך היא בעיקר על ידי [[תקיעת שופר]] - המצווה העיקרית של יום זה. כמו כן מאריכים ביום זה בתפילה, וישנם [[תפילות ראש השנה|תפילות מיוחדות ביום זה]]. | ||
לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת | לפי ה[[קבלה]], נקראת עבודתו העיקרית של יום זה [[בניין המלכות]] - המשכת [[רצון]] חדש מהקב"ה ל[[ספירת המלכות]], המעניקה את החיים לעולם כולו. על מנת לפעול זאת, עבודת היהודי ביום זה היא בעיקר [[קבלת עול מלכות שמים]], המתבטאת בזהירות מ[[דברים בטלים]] ועיסוק מתמיד בתפילה ו[[אמירת תהלים]]. | ||
==מצוות ומנהגי החג== | ==מצוות ומנהגי החג== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}. | אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}. | ||
===אמירת | ===אמירת תהלים=== | ||
[[אמירת | [[אמירת תהלים]] במשך ימי ראש השנה מתחילה מאחרי [[תפילת מנחה]] של [[ערב ראש השנה]], ועד מוצאי החג - החל אצל [[אדמו"ר הזקן]], עוד כשהיה בימי נערותו, ואותה למד מאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| רבי ברוך]]. מנהג זה ראה גם אצל מורו ורבו, הרב [[המגיד ממזריטש]]. בסדר זה הדריך אדמו"ר הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו כל רבותינו נשיאנו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמוד 1}}. | ||
הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר | הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}} | ||
רבותינו נשיאנו הורו שאמירת | רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר [[תהלים]]!" וכן עשו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[הרבי]], ג, עמ' תסח. [[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}. | ||
===מיעוט בדיבור=== | ===מיעוט בדיבור=== | ||