חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

===הדור הראשון===

מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]]. רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]]. לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה. רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם, ואילו רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק העתיק את משכנו לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית מדרש ובית מגורים ובהם ניהל את עדתו.

מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן עוד מסוף המאה השביעית לאלף השישי.

==החסידות בארץ ישראל==

אבי השושלת, רבי יצחק פרידמן, ויתר על החצר בסדיגורה לאחיו הצעיר רבי ישראל, בתמורה לקבלת נשיאות [[כולל ווהלין]] וזכות הדלקת המדורה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]]. חסידי רוז'ין בארץ ישראל, בהם העסקן [[ניסן ב"ק]], השתייכו לחסידות בויאן. גם רובם של מתפללי [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב{{ה|עיר העתיקה}} היו חסידי בויאן וזאת בין היתר בשל העובדה שאת כספי החלוקה של כולל ווהלין קיבלו החסידים בארץ דרך חצר הקודש בבאיאן{{הערה|לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על חלוקת הזכויות בין [[חסידות סדיגורה]] לחסידות בויאן.}}. כמו כן לחסידות היו בתי כנסת ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. בשל מרכזיותה של החסידות ביישוב הישן, הצטרפו לחסידות חסידים רבים, כמו משפחת רבינוביץ (צאצאי אדמו"רי [[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]) ומשפחת ברים (שהשתייכו ל[[חסידות צאנז]] שהתנגדה לחסידות רוז'ין), שהיוו את אבן היסוד לתקומת החסידות לאחר שנכחדה באירופה בשואה. ארבעת בניו של רבי יצחק ביקרו בארץ ישראל, ואחד מהם, רבי ישראל, אף התגורר בה בסוף ימיו.  

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים. בין הספרים שהוציא המכון, '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים, '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה, '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.  

==חסידים בולטים==