פרשה – הבדלי גרסאות
הסרת ההפניה לדף פרשת השבוע תגית: הסרת הפניה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. בדרך כלל פרשה פתוחה תכיל נושא גדול שלפעמים יהיה מחולק למספר נושאים קטנים באמצעות החלוקה לפרשיות סתומות. | החלוקה לפרשות היא לרוב עניינית, וכל פרשה מכילה מספר לא קבוע של פסוקים (מפסוק אחד ועד עשרות רבות) בהתאם לנושא. בדרך כלל פרשה פתוחה תכיל נושא גדול שלפעמים יהיה מחולק למספר נושאים קטנים באמצעות החלוקה לפרשיות סתומות. | ||
אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות. לעיתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' | אולם יש סיבות אחרות לקיומם של פרשות. לעיתים יש הפסקה של פרשה סתומה באמצע עניין, ואפילו באמצע פסוק, לפני דיבור של ה' (למשל, לפני יהושע ה' ט, לפני יהושע ז' י, שמ"א י' כ"ב, שמ"א ט"ז ב). יש שניצלו עיקרון זה כדי לטעון במקרה ספציפי (למשל יהושע ו' פסוק ב') בו נראה שפרשה חדשה מתחילה בעניין חדש שבעצם הפרשה החדשה היא המשך ישיר של הקודמת. | ||
יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה | יש מספר מקומות בהם יש הפסקה של פרשה פתוחה באמצע פסוק (בראשית ל"ה כ"ב, במדבר כ"ו א), והפרשנים דנים בסיבת הדבר. יש המפרשים, שהסיבה היא אירוע מצער בפרשה המסתיימת. המקרה הבולט ביותר הוא [[עשרת הדיברות]] (גם בספר שמות וגם בספר דברים), יש פרשה סתומה לכל דיבר "לא תרצח" "לא תנאף" "לא תגנב" וכו'. | ||
ה[[רמב"ם]], מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות על פי הספר הידוע שהגיהו [[אהרן בן אשר|בן אשר]], שרבים מזהים אותו כ[[כתר ארם צובא]]. | ה[[רמב"ם]], מונה בהלכות ספר תורה את כל הפרשיות הפתוחות והסתומות על פי הספר הידוע שהגיהו [[אהרן בן אשר|בן אשר]], שרבים מזהים אותו כ[[כתר ארם צובא]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
===מנהגים שונים לגבי החלוקה לפרשיות ב[[פרשת צו]]=== | ===מנהגים שונים לגבי החלוקה לפרשיות ב[[פרשת צו]]=== | ||
במנותו את פרשיות [[ספר ויקרא]], כותב הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|תפילין ומזוזה וספר תורה|ח|ד|ספר=אהבה}}.}} שיש פרשה פתוחה בפסוק "וידבר" שלפני "דבר אל בני ישראל". והעיר על כך ב[[הגהות מיימוניות]] שיש בפרשת צו, בפרק ז', שני פסוקים שעונים להגדרה זו: פסוק כ"ב ופסוק כ"ח. וכתב על כך: {{ציטוטון|ובדקתי ודרשתי בכל הספרים הטובים אשר מצאתי, ומצאתי שתיהם פתוחות... וכן מצאתי שוב בתיקון ספר תורה אשר עשה הה"ר [[יוסף נקדן]] המומחה והעתיקו מן המיימוני ז"ל: דבר כל חלב פתוחה, דבר המקריב פתוחה}}. כלומר, בכל ספרי התורה שהיו לפני בעל הגהות מיימונית שתי הפרשיות היו פתוחות. לפי עדויות גם ב[[כתר ארם צובא]], שרבים מזהים אותו עם הספר שעליו הסתמך הרמב"ם, הייתה פרשה בשני המקומות. לעומת זאת, במסורת העדות השונות יש פרשה אחת: בספרי התורה של יהודי תימן יש פרשה רק לפני פסוק כב, ואילו בספרי התורה של יהודי אשכנז ספרד והמזרח יש פרשה רק לפני פסוק כח{{הערה|ראו תנ"ך חורב, מהדורת הרב [[מרדכי ברויאר]] בספר ויקרא עמוד 162, ובסיום הספר "על המהדורה" עמוד 7 ובהערה 2.}}. הנושא נידון באחרונים ובעל [[קסת הסופר]] הכריע שספר תורה שנעשתה בו פרשה פתוחה לפני פסוק כב אין לפסלו{{הערה|ראו [[שפתי כהן]] על {{שולחן ערוך|יורה דעה|רעה|ללא=שם}} ס"ק ו', ובקסת הסופר חלק ב פרשת צו פרק ז}}. | |||
במנותו את פרשיות [[ספר ויקרא]], כותב הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|תפילין ומזוזה וספר תורה|ח|ד|ספר=אהבה}}.}} שיש פרשה פתוחה בפסוק "וידבר" שלפני "דבר אל בני ישראל". והעיר על כך ב[[הגהות מיימוניות]] שיש בפרשת צו, | |||
==מספור הפרשות== | ==מספור הפרשות== | ||