חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום". | עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום". | ||
==רבי אברהם וינברג מסלאנים== | |||
לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
הרבי לאדמו"ר לפתוח בית מדרש לחסידיו בבורו פארק, הרבי התבטא אף "לא צריך מנין חסידים, גם אם יש לכם שם ששה חסידים ניתן כבר לפתוח בית מדרש", "ואפילו אם יש חסיד אחד מסור ניתן כבר לפתוח בית כנסת", האדמו"ר התבטא בפני הרבי שהוא רואה את עצמו כתלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]], כשאל הרבי את הטעם לדברים אלו השיב האדמו"ר "הרי נאמר 'ומתלמידי יותר מכולם', מכיוון שלימדתי בתומכי תמימים רואה אני את עצמי גם כתלמיד"{{הערה|ראו שביבים מהנאמר ביחידות ב[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}, [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך {{חב"ד און ליין}}}}. | הרבי לאדמו"ר לפתוח בית מדרש לחסידיו בבורו פארק, הרבי התבטא אף "לא צריך מנין חסידים, גם אם יש לכם שם ששה חסידים ניתן כבר לפתוח בית מדרש", "ואפילו אם יש חסיד אחד מסור ניתן כבר לפתוח בית כנסת", האדמו"ר התבטא בפני הרבי שהוא רואה את עצמו כתלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]], כשאל הרבי את הטעם לדברים אלו השיב האדמו"ר "הרי נאמר 'ומתלמידי יותר מכולם', מכיוון שלימדתי בתומכי תמימים רואה אני את עצמי גם כתלמיד"{{הערה|ראו שביבים מהנאמר ביחידות ב[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}, [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
ב[[חשוון]] [[תשס"ז]] ביקר בבית הכנסת בבריסק שבבלרוס ושוחח עם שליח הרבי המקומי | ב[[חשוון]] [[תשס"ז]] ביקר בבית הכנסת בבריסק שבבלרוס ושוחח עם שליח הרבי המקומי הרב [[הלל רבינוביץ]], הוא אף סיפר על ביקורו אצל הרבי ועל עידודו של הרבי אליו לפתוח שטיבלאך חסידיים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50984 האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד] {{אינפו}} [[שבועון בית משיח]] גליון 577 עמ' 65 (מדור מהנעשה ונשמע).}}. | ||
ב[[כסלו]] [[תשע"ג]] קיבל לפגישה את חברי [[מרכז ההפצה ממש]], חברי המכון העניקו לו את הספר 'מסתר צפונותיך' ומסרו לו סקירה על תוכן הספר ועל הדפסת [[המשך תער"ב]], האדמו"ר תיאר את זכרונותיו מזמן הדפסת הספר וסיפר על היחידות אליה נכנס לרבי{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}}}. | ב[[כסלו]] [[תשע"ג]] קיבל לפגישה את חברי [[מרכז ההפצה ממש]], חברי המכון העניקו לו את הספר 'מסתר צפונותיך' ומסרו לו סקירה על תוכן הספר ועל הדפסת [[המשך תער"ב]], האדמו"ר תיאר את זכרונותיו מזמן הדפסת הספר וסיפר על היחידות אליה נכנס לרבי{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}}}. | ||
==רבי שלום-נח ברזובסקי מסלונים== | |||
האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות': | האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות': | ||