מרדכי רוקח – הבדלי גרסאות

ב[[פסח שני]], [[ט"ו באייר]] [[תש"ג]] (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מ[[גטו בוכניה]] על ידי [[קצין]] הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה ב[[בודפשט]] עד [[כ"ד בטבת]] [[תש"ד]] (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא ל[[ארץ ישראל]] אחרי שנודע להם שה[[גסטאפו]] עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות ה[[גרמניה|גרמניים]]. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את [[הונגריה]] עוררה פולמוס מאוחר יותר.{{הערה|על עזיבתם את הונגריה ראו בהרחבה: [[יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה]].}}

ב[[ט' בשבט]] [[תש"ד]] (1944) הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת [[תש"ז]] (1947) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור ל[[י"ט בטבת]] [[תשע"ז]]) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.{{הערה|אחיו של [[רבי משה גרינוולד]] בעל ערוגת הבושם.}} ב[[ח' בשבט]] [[תש"ח]] (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.