אלכסנדר זושא בן נון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מלפני אבינו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו [[אברהם אבא בונין|ר' אברהם אבא]]. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי. | נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו [[אברהם אבא בונין|ר' אברהם אבא]]. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי. | ||
נאסר על ידי אנשי ה[[ג.פ.או.]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות ב[[סיביר]]{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק ב[[שחיטה]] עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית. | |||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
[[קובץ:אסיפת מורים רשת אהלי יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן נון בכנס מורים מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מימין לשמאל: הרב [[משה סלונים]], הרב [[אברהם הרשקוביץ]], '''הרב בן נון''', ר' עקיבא פרידמן, ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' אליהו ריבקין]] | [[קובץ:אסיפת מורים רשת אהלי יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן נון בכנס מורים מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מימין לשמאל: הרב [[משה סלונים]], הרב [[אברהם הרשקוביץ]], '''הרב בן נון''', ר' [[עקיבא יוסף פרידמן]], ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' [[אליהו ריבקין]]]] | ||
בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, התיישב ב[[רעננה]] ובשנת [[ת"ש]] הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך. | בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, ולאחר שהתחתן עם רעייתו צפורה (לבית ז'ורק) התיישב ב[[רעננה]], ובשנת [[ת"ש]] הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך. | ||
בשנת [[תשי"ט]] לקה בצרידות קשה שהפריעה לו בעבודתו והרבי השיב לו שאדרבה, אולי זאת ההוראה שאכן העיקר והתכלית בחינוך היא שהתלמידים ילמדו ויתפללו בכוחות עצמם, והוא יהיה רק המשגיח המכוון אותם בלימוד{{הערה|1=[https://www.igrot.com/answer/18/189 אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט].}}. | בשנת [[תשי"ט]] לקה בצרידות קשה שהפריעה לו בעבודתו והרבי השיב לו שאדרבה, אולי זאת ההוראה שאכן העיקר והתכלית בחינוך היא שהתלמידים ילמדו ויתפללו בכוחות עצמם, והוא יהיה רק המשגיח המכוון אותם בלימוד{{הערה|1=[https://www.igrot.com/answer/18/189 אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט].}}. | ||