יהדות ספרד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:Ban esh hi.jpg|שמאל|ממוזער|250px| תמונה ל[[יוסף חיים מבגדד|בן איש חי]] שצולמה בשנת [[ה'תר"כ|ה'כת"ר]] בהיות הבן איש חי בגיל 26 שנים לחייו שמקום מנוחתו וציונו ב[[ירושלים]] לשיטות מסוימות]] | [[קובץ:Ban esh hi.jpg|שמאל|ממוזער|250px| תמונה ל[[יוסף חיים מבגדד|בן איש חי]] שצולמה בשנת [[ה'תר"כ|ה'כת"ר]] בהיות הבן איש חי בגיל 26 שנים לחייו שמקום מנוחתו וציונו ב[[ירושלים]] לשיטות מסוימות]] | ||
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של | [[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של [[הרמב"ם]]]] | ||
'''יַהֲדוּתּ סְפַרַד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]]. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], [[הריטב"א]], [[בעל הטורים]], ועוד. ולאחר [[גירוש ספרד]] התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה. | '''יַהֲדוּתּ סְפַרַד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]]. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], [[הריטב"א]], [[בעל הטורים]], ועוד. ולאחר [[גירוש ספרד]] התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
בהזדמנות אמר [[הרבי]] שהמיזוג והאיחוד של ספרדים עם אשכנזים יפעל ויביא את הגאולה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93&pgnum=70 התוועדות י' שבט תשל"ט]}}. | בהזדמנות אמר [[הרבי]] שהמיזוג והאיחוד של ספרדים עם אשכנזים יפעל ויביא את הגאולה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=03b07e82-8004-4cc6-88a3-3c657d734529&st=%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93&pgnum=70 התוועדות י' שבט תשל"ט]}}. | ||
הרבי שלל לחלוטין - בעל פה ובאגרות - הפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים{{הערה| | הרבי שלל לחלוטין - בעל פה ובאגרות - הפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים{{הערה|ראו על כך בהרחבה בספרים [[הרבי ויהדות ספרד]] ו[[האיר פני המזרח]]}}: | ||
{{ציטוט|זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ"ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות|[[אגרות קודש]] כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}} | {{ציטוט|זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ"ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות|[[אגרות קודש]] כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}} | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]]{{הערה|אחיין הרב אליעזרוב}} נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית{{הערה|ראה בספר תולדותיו [[נודע בשיעורים]]}}. | הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]]{{הערה|אחיין הרב אליעזרוב}} נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית{{הערה|ראה בספר תולדותיו [[נודע בשיעורים]]}}. | ||
הרב נאה פעל רבות בקרב יהדות בוכרה הן בארץ המוצא והן בארץ הקודש, אבל הוא עצמו נולד בחברון עיר הקודש, להוריו הרב מנחם מענדל והרבנית מוסא (ע"ש אדמו"ר ההצמח צדק ורעייתו הרבנית חיה מושקא), אשר שניהם נולדו בעיירה הרוסית קאליסק. | |||
כאשר שהה בשליחות בברכת אדמו"ר הרש"ב, בסמרקנד ופעל רבות בקרב היהודים הבוכרים, לבש בגדים בוכריים, ולבושיו הרגילים בהם לבש רוב שנותיו, היו לבושים ירושלמים מסורתיים. ביום חול – מגבעת עגולה וחליפה כהה ארוכה, ואילו בשבת שטריימל ומעיל פסים ארוך. | |||
בזמן הקצר בו שהה בסמרקנד, למד את השפה הבוכרית על בוריה, וגם למד לקרוא בתורה בטעמים בוכרים, ובאלו השתמש בתקופת כהונתו כרבה של שכונת הבוכרים בירושלים, ואף בהזדמנות נדירה בעת שבתו כספרא דדיינא ב'עדה החרדית', הוסיף כמה שורות בבוכרית לפנית הבד"צ אל אחד מגדולי רבני בוכרה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62845 הפוסק בלבוש בוכרי] {{אינפו}}}}. | |||
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי. | הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
במקביל אליו, נשלח הרב [[אליהו שמואל כהנוב]] לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], נשלח ל[[באטום]] שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת [[תרצ"ב]] של את הרב [[אריה זאב ליפסקר]], את חכם [[יעקב דברשוילי]] (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. | במקביל אליו, נשלח הרב [[אליהו שמואל כהנוב]] לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], נשלח ל[[באטום]] שם שימש כרב [[שוחט]] ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת [[תרצ"ב]] של את הרב [[אריה זאב ליפסקר]], את חכם [[יעקב דברשוילי]] (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. | ||
כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. | כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. | ||
[[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]] | [[קובץ:תומכי תמימים כותאיס.jpg|ממוזער|חזית ישיבת תומכי תמימים בכותאיס, גרוזיה]] | ||
| שורה 152: | שורה 151: | ||
===רבני וחכמי ישיבת פורת יוסף בירושלים=== | ===רבני וחכמי ישיבת פורת יוסף בירושלים=== | ||
* רבי [[בן ציון אבא שאול]] ー ראש ישיבת פורת יוסף מכונה "מרן האור לציון". | * רבי [[בן ציון אבא שאול]] ー ראש ישיבת פורת יוסף מכונה "מרן האור לציון". | ||
* רבי [[יהודה | * רבי [[יהודה צדקה]] ー ראש ישיבת פורת יוסף מכונה "מרן ראש הישיבה". | ||
* | * רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} נשיא ישיבת פורת יוסף, ומחבר הספרים, יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה, הליכות עולם, ועוד עשרות חיבורים הלכתיים בכל חלקי התורה. | ||
* בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] ー רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} מחבר הספר, בעיתה אחישנה. | * בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] ー רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}} מחבר הספר, בעיתה אחישנה. | ||
אחיו רבי [[יצחק יוסף]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף). | |||
* אחיו רבי [[דוד יוסף]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית הלכה ברורה. | |||
* רבי [[יצחק כדורי]] ー זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק, מחבר ספר הסגולות "פתחי עולם" שנדפס בעריכה חדשה בסדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים{{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך}}. | * רבי [[יצחק כדורי]] ー זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק, מחבר ספר הסגולות "פתחי עולם" שנדפס בעריכה חדשה בסדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים{{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך}}. | ||
* רבי [[חיים דוד הלוי]] ー רב [[תל אביב]] יפו, מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי) וספר "מקור חיים". | * רבי [[חיים דוד הלוי]] ー רב [[תל אביב]] יפו, מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי) וספר "מקור חיים". | ||
* רבי [[מרדכי אליהו]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית "מאמר מרדכי" ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | * רבי [[מרדכי אליהו]] ー הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית "מאמר מרדכי" ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | ||
* רבי [[אליהו בקשי דורון]] ー הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב | * רבי [[אליהו בקשי דורון]] ー הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב. | ||
===רבני קהילות ומנהגי תוניסיה=== | ===רבני קהילות ומנהגי תוניסיה=== | ||
* רבי [[מאיר יהודה גץ]] ー מרבני קהילת יהדות תוניסיה, רב [[הכותל]] והמקומות הקדושים וראש | * רבי [[מאיר יהודה גץ]] ー מרבני קהילת יהדות תוניסיה, רב [[הכותל]] והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל ללימוד כוונות [[שלום מזרחי שרעבי|הרש"ש]]. | ||
* רבי [[מאיר מאזוז]] ー מרבני קהילת יהדות תוניסיה, ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | * רבי [[מאיר מאזוז]] ー מרבני קהילת יהדות תוניסיה, ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}. | ||
===שושלת | ===שושלת משפחת אביחצירא צאצאי ה"אביר יעקב"=== | ||
* רבי [[יצחק אביחצירא]] ー מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]]. | * רבי [[יצחק אביחצירא]] ー מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]]. | ||
* אחיו | * אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}. | ||
* בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] ー מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך''' | * בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] ー מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך''' | ||
* אחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}. | * אחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] ー מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}}. | ||
| שורה 174: | שורה 174: | ||
* רבי [[עובדיה מעודה]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, ידיד חב"ד שהיה בקשרים עם הרבי, ולימד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בתי ספר חב"ד ברוש]] ו[[תענך]], ולאחר מכן ב[[כפר סבא]]. | * רבי [[עובדיה מעודה]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, ידיד חב"ד שהיה בקשרים עם הרבי, ולימד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בתי ספר חב"ד ברוש]] ו[[תענך]], ולאחר מכן ב[[כפר סבא]]. | ||
* רבי [[עובדיה הלל]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, שוחט ובודק בכיר בהשגחת לנדא, ויד ימינו של הרב [[יעקב לנדא]]. | * רבי [[עובדיה הלל]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, שוחט ובודק בכיר בהשגחת לנדא, ויד ימינו של הרב [[יעקב לנדא]]. | ||
* רבי [[עובדיה מעטוף | * רבי [[עובדיה מעטוף]] ー מרבני קהילת יהדות תימן, חסיד חב"ד שהתגורר ב[[ברקת]] ומקורב להרבי. | ||