אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
| חיבוריו = פירוש על מרבית ה[[תנ"ך]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]
| חיבוריו = פירוש על מרבית ה[[תנ"ך]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]
}}
}}
רבינו '''שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''}}''', נולד לרבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.  
'''רבנו שלמה יצחקי''' הנודע בכינויו '''רש"י'''{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''}} ([[ה' באדר]] [[ד'ת"ת]], 1040 בערך – [[כ"ט בתמוז]] [[ד'תתס"ה]], 13 ביולי 1105) היה [[תלמיד חכם]] [[יהדות צרפת|צרפתי]] נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי ה[[תנ"ך]] וה[[תלמוד]], וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת).{{הערה|'''על ה[[ראשונים]] ועל ה[[אחרונים]]''', בהוצאת [[מכון צורבא מרבנן]], מהדורה רביעית.}} פועלו ופירושיו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות.


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
{{להשלים}}
נולד בעיר טרויש (כיום טרואה) לרבי [[יצחק הצרפתי]] שהיה מיוחס ל[[דוד המלך]]. בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא (כיום וורמס), ומגנצא (כיום מיינץ), מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.
נולד בעיר טרויש (כיום טרואה) ל[[רבי יצחק הצרפתי]] שהיה מיוחס ל[[דוד המלך]]. בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא (כיום וורמס), ומגנצא (כיום מיינץ), מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.


בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו{{הערה|מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.}}.
בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו{{הערה|מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.}}.
שורה 53: שורה 52:
==שיטת רש"י בתורתו של הרבי==
==שיטת רש"י בתורתו של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.


שורה 61: שורה 59:


== הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה ==
== הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה ==
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב  
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב  
[[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה| בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה| בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}
[[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה|בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה|בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}, ועוד רבים.
, ועוד רבים.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
* [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
* [[כללי רש"י (ספר)]]
* [[כללי רש"י (ספר)]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, [[תשע"ה]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [[שיחות לנוער]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
* [[שיחות לנוער]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] {{חב"ד}}
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' אתר {{בית חבד}}
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' באתר {{בית חבד}}
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
שורה 82: שורה 77:
*'''[https://col.org.il/news/132298 קורות חייו של גדול המפרשים, שפירושיו - בכל חומש וגמרא]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132298 קורות חייו של גדול המפרשים, שפירושיו - בכל חומש וגמרא]''' {{COL}}


{{תבנית:ראשונים}}
{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]