ישראל אריה לייב שניאורסון – הבדלי גרסאות
←עם אדמו"ר הריי"צ: תיקנתי שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| מקום פטירה =ליברפול | | מקום פטירה =ליברפול | ||
| מקום קבורה =[[צפת]] | | מקום קבורה =[[צפת]] | ||
| אב =[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] | | אב =[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] | ||
| אם =[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] | | אם =[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''ישראל אריה ליב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראו בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 54: | שורה 35: | ||
==עם אדמו"ר הריי"צ== | ==עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי | בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו ([[הרבי]]). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו. | ||
ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. | ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. | ||
| שורה 86: | שורה 67: | ||
==חלקו בפיתוח האטוֹם== | ==חלקו בפיתוח האטוֹם== | ||
===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית=== | ===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית=== | ||
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}. | בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}. | ||
| שורה 119: | שורה 99: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש {{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}. | לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש {{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}. | ||
==קבורתו== | ==קבורתו== | ||
ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}. | ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}. | ||
| שורה 133: | שורה 111: | ||
===העברת ארונו לארץ הקודש=== | ===העברת ארונו לארץ הקודש=== | ||
הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}. | הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}. | ||