לשון נקיה – הבדלי גרסאות
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | ||
המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}} | המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}}. את סוגיא זו הרבי ביאר בהרחבה בלקוטי שיחות חלק י פרשת נח. | ||
ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ||