שיחה:פיס – הבדלי גרסאות
| שורה 22: | שורה 22: | ||
מלבד פיס זה היו מאז ומתמיד ארבעה פייסות ביום, על עבודות שונות בבית המקדש. לתרומת המזבח לא תיקנו מתחילה פיס, מכיון שחשבו שהעם לא מחשיב עבודה זו משום שהיא עבודת לילה, אך מכיוון שראו שמתקהל קהל רב ובאים לידי סכנה, כמעשה זה, לכן תיקנו גם לתרומת המזבח פיס. | מלבד פיס זה היו מאז ומתמיד ארבעה פייסות ביום, על עבודות שונות בבית המקדש. לתרומת המזבח לא תיקנו מתחילה פיס, מכיון שחשבו שהעם לא מחשיב עבודה זו משום שהיא עבודת לילה, אך מכיוון שראו שמתקהל קהל רב ובאים לידי סכנה, כמעשה זה, לכן תיקנו גם לתרומת המזבח פיס. | ||
==עניינו הרוחני של הפיס== | |||
הפיס בבית המקדש לא נועד רק כפתרון טכני לחלוקת תפקידים בין הכוהנים, אלא היווה הקדמה מהותית לעבודת היום כולה. הגורל, מטבעו, מבטא את ההכרה שהבחירה איננה ביד האדם – אלא ברצון העליון, שמעל השכל וההיגיון. הכהנים לא קיבלו את העבודה מתוך העדפה אישית או כבוד עצמי, אלא מתוך ביטול לרצון ה'. בכך הודגש כי העבודה בבית המקדש נעשית לא מתוך רצון פרטי, אלא בשליחות אלוקית. | |||
הפיס מסמל עבודה רוחנית שמקורה בהנהגה שלמעלה מטעם ודעת – הנהגה של השגחה עליונה. כאשר האדם מוסר את ההחלטה לגורל, הוא מבטא קבלה מוחלטת של רצון ה' – בין אם יזכה הוא עצמו בעבודה ובין אם חברו. שוויון הנפש כלפי התוצאה מבטא מדרגה גבוהה של אמונה וביטול, מתוך הידיעה שכל מה שנעשה – הוא כפי הרצון העליון. | |||
הקדמה זו לעבודה מסמלת את העיקרון של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" – השתוות פנימית ואחדות עם רצון ה', טרם הכניסה לעשייה המעשית. תודעה זו מהווה יסוד בעבודת ה', בה האדם אינו פועל לפי חשק אישי, אלא מתוך שותפות עמוקה עם השליחות האלוקית. | |||
הפיס, אם כן, לא היה רק שלב טכני, אלא ביטוי עמוק להתחלת היום בעבודת המקדש מתוך מסירות, ביטול וקבלת עול מלכות שמיים{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 489.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[גורל]] | |||
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
===קישורים חיצוניים=== | ===קישורים חיצוניים=== | ||