ים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "ביחד עם זאת" ב־"עם זאת" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== גדרו == | == גדרו == | ||
הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. | הים נקרא בהלכה{{הערה|יבמות קכא, א. רמב"ם הל' גירושין פי"ג הט"ז וה"כ.}} "מים שאין להם סוף", ובחסידות הוא נשתמש לפעמים כמשל על בלי גבול. ועם זאת מביאים על זה שאין זה בלי גבול אמיתי{{הערה|שם=אור|למשל אור התורה במדבר כרך ג, הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, ע' תתקפד.}}, כמו שמובא בגמרא{{הערה|מסופר שם על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, הוריות י, א.}} שיכולין לשאר כמה טיפות יש בים. | ||
מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}. | מי הים הם מים מלוחים, ואינם ראויין לשתיה, אך לאחרי שהמים עוברים בגידי הארץ - במעיינות, נהיים מים ראויין לשתיה{{הערה|תורת מנחם חלק כח (תש"כ) חלק שני, ע' 173. וש"נ. ומבואר שם הענין בעבודת האדם שם.}}. | ||