זלמן לייב אסטולין – הבדלי גרסאות

ה[[חסיד]] הרב '''זלמן לייב אסטולין''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרע"ג]] - [[ט"ו באדר א']] [[תשס"ה]]), היה סמל של חסיד, מופשט מהעולם ומהנאותיו. ביתו שב[[טשקנט]], היה פתוח תמיד בפני אורחים או לחסידים שנמלטו מהשלטונות, למרות הסיכון העצום שהיה כרוך בכך.  

===במוסקבה===

לאחר שמורו ורבו עזב לארץ הקודש, נדד ר' זלמן-לייב למוסקבה, שם חי בשכונת מארינא רושצ'א ולמד והתוועד רבות עם רב [[בית הכנסת]] [[מרינה רושצ'ה]] הרב ישעיה זושא שובאוו הידוע בכינויו '[[הבוידע רב]]'. עבד מעט לפרנסתו כשומר במפעל, אך את רוב שעות היממה הקדיש ללימוד התורה. בתקופה זו התקרב מאוד אל החסידים שהכיר וצעד אחר צעד החל לנהוג ב[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. הוא החל ללמוד חסידות, השתתף [[התוועדות חסידית|בהתוועדויות]] והתדבק לגדולי החסידים בימים ההם. ברבות הימים הפך לחסיד נלהב.  

===מלחמת העולם השנייה===

זמן קצר לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, בא ר' זלמן בקשרי השידוכין עם מרת רייזל, בת החסיד ר' חיים בנימין ברוד מחשובי חסידי ברסלב.

===החיים בטשקנט===

שנים ספורות לאחר המלחמה, נפטר בנם הבכור שכאמור, היה חולה בלבו. במשך השנים נולדו לבני הזוג אסטולין ארבעה ילדים: חיה, נפתלי, ברינא גישא ודוד.  

===בארץ ישראל===

לאחר שעלה לארץ הקודש, הגיע ר' זלמן לייב להתיישב בסמוך לחמיו הרב חיים בנימין ברוד בעיר בני-ברק. תחילה עבד ר' זלמן לייב כ"מלמד', ולאחר שיצא לפנסיה, השקיע עצמו בתפילה ולימוד תורה.  

===פטירתו===

בשנים האחרונות לחייו סבל מיסורים ומכאובים ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בימיו האחרונים, היה בהכרה מעורפלת, ומתוך עירפול כל העת מלמל: "רבי, רבי". למרות ייסוריו, פניו האירו וגם הרופאים הביעו התפעלותם מכך.  

==משפחתו==

רעייתו, מרת רייזל - נפטרה כ"ו שבט תשנ"ו.  

==לקריאה נוספת==