החלצו - רנ"ט – הבדלי גרסאות

הסרת קישורים עודפים
זמי (שיחה | תרומות)
מ ניסוח
שורה 3: שורה 3:


==הרקע לאמירת המאמר==
==הרקע לאמירת המאמר==
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.
המאמר מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]], דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם". מאמר זה נאמר בשנת [[תקכ"ה]], כאשר אדמו"ר הזקן חזר מביקור ב[[מעזריטש]] ועבר דרך העיירה [[סמרגון]], שבה התחוללה באותה תקופה מחלוקת חריפה בין תושביה. הוויכוח נסב סביב מינוי רב לעיר – מאחר שתושביה, שהיו בוגרי ישיבה ולמדנים גדולים, היו חלוקים בדעותיהם ולא הצליחו להסכים על מועמד מוסכם. בתגובה למצב זה, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר הנ"ל, אשר ממנו לקח אדמו"ר הרש"ב את היסודות למאמר "החלצו"{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18–19.}}.


הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.
הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.