תהלים ע"ב – הבדלי גרסאות
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== | ||
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}. | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר [[דוד המלך|דוד]] על [[שלמה המלך|שלמה]], שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול ' | *'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת [[רש"י]] על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על [[מלך המשיח]] דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מ[[ים]] עד ים' בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי [[מעשינו ועבודתינו|מעשי עבודת האדם]], ו[[עבודת השם|עבודת האדם]] צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, '[[ארץ]]', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על [[כוחות הנפש]], וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}. | ||
*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על | *'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על ה[[גאולה]] העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף ש[[הרמב"ם]] לא פסק זאת ל[[הלכה]], כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם ה[[יעודי הגאולה|יעודים]] הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}. | ||
*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}. | *'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}. | ||