אהרן מקרלין – הבדלי גרסאות
לגאולת עולמים (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: הרחבה |
מיזוג הערות שוליים |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}. | את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל [[אדמו"ר הזקן]] לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה.}}. | ||
ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב"ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}. | ולחתנו רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב"ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה{{הערה|שם=ברכת אהרן|ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.}}. | ||
וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|ברכת אהרן | וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון{{הערה|שם=ברכת אהרן}}. | ||
ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{הערה|גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}. | ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל{{הערה|גיטין נו, א}} "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו){{הערה|[[מחזור]] ל[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח"א עמ' 12.}}. | אמר שהוא לא יכנס ל[[גן עדן]] עד שיבוא [[משיח]] לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמג. [[למען ידעו]] עמ' 300 אות קפט. וראה [[תורת מנחם]] ח"א עמ' 12.}}. | ||
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ | זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}. | ||
פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}. | פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מ[[עלמא דאתכסיא]], אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] אות קמד. [[למען ידעו]] עמ' 222 אות לה.}}. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=טווערסקי&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}. | מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=טווערסקי&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}. | ||
*רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | *רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||