ספירת התפארת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "ביחד עם זאת" ב־"עם זאת" |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
אסור לאדם להתפאר ולהתגאות במעלותיו, השורש לפעולת ההתפארות מוסבר על פי פנימיות בהתפשטותה של מידת התפארת בעולם, האדם החוטא בגאוה משתמש במידת התפארת בשימוש של [[קליפה]], הוא אף יכול להתפאר בערמה ולשבח אדם אחר באופן המביא לידי גאוה שלו עצמו, לשבח מישהו אחר ולומר שרק הוא (המתפאר) עקף את דרגתו של האחר. | אסור לאדם להתפאר ולהתגאות במעלותיו, השורש לפעולת ההתפארות מוסבר על פי פנימיות בהתפשטותה של מידת התפארת בעולם, האדם החוטא בגאוה משתמש במידת התפארת בשימוש של [[קליפה]], הוא אף יכול להתפאר בערמה ולשבח אדם אחר באופן המביא לידי גאוה שלו עצמו, לשבח מישהו אחר ולומר שרק הוא (המתפאר) עקף את דרגתו של האחר. | ||
השימוש הנכון המידת התפארת הוא ההכרה של האדם בהתפשטותה של מידת התפארת | השימוש הנכון המידת התפארת הוא ההכרה של האדם בהתפשטותה של מידת התפארת ועם זאת שימוש בה לקדושה ולא לקליפה{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג בביאור הפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי"}}. | ||
שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}. | שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}. | ||