יציאת מצרים – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
===מצרים דקדושה ודקליפה===
===מצרים דקדושה ודקליפה===
במספר מאמרים{{הערה|כגון לכן אמור לבני ישראל וביאורו שב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ל[[פרשת וארא]].}} רומזת בחינת מצרים לצואר - מקום חיבור הראש והגוף. כדי שתוכל ההתבוננות השכלית להשתנות ולהוליד מציאות של רגש (מידות) עליה לעבור תהליך צמצום הדרגתי (הנמשל לעיתים גם לתהליך ההריון, העיבור והלידה). בתחילה נולדת בשכל מסקנה שכלית הנקראת [[תבונה]], לאחר מכן רגש שכלי הנקרא [[שערי בינה]], מזה יכולות להוולד המוחין שבמידות, ורק אז מתהווה רגש בלב. והיינו, בין רחבות ההתבוננות השכלית לבין רחבות הרגש ישנו מקום צר, שבו העניין כבר אינו שכל אך עדיין אינו רגש. נמצא, שגם בקדושה ישנו עניין של "מצרים, והוא תהליך הולדת הרגש מהשכל.
במספר מאמרים{{הערה|כגון לכן אמור לבני ישראל וביאורו שב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ל[[פרשת וארא]].}} רומזת בחינת מצרים לצואר - מקום חיבור הראש והגוף. כדי שתוכל ההתבוננות השכלית להשתנות ולהוליד מציאות של רגש (מידות) עליה לעבור תהליך צמצום הדרגתי (הנמשל לעיתים גם לתהליך ההריון, העיבור והלידה). בתחילה נולדת בשכל מסקנה שכלית הנקראת [[תבונה]], לאחר מכן רגש שכלי הנקרא [[שערי בינה]], מזה יכולות להוולד המוחין שבמידות, ורק אז מתהווה רגש בלב. והיינו, בין רחבות ההתבוננות השכלית לבין רחבות הרגש ישנו מקום צר, שבו העניין כבר אינו שכל אך עדיין אינו רגש. נמצא, שגם בקדושה ישנו עניין של "מצרים, והוא תהליך הולדת הרגש מהשכל.
ועניינו ב[[קליפה]], שמאחר ובשלב המעבר (בעוד העניין "צר") העניין אינו בתוקף אצל האדם, לכן יכולים הרגלי האדם ותאוות העולם להפריע, ולמנוע את הולדת המידות. היינו: בשכל האובייקטיבי אין ליצר כל אחיזה, וכשהאדם כבר מולהב באהבה גלויה הרי היצר כבר נוצח. הנקודה היחידה שבה הוא יכול "לתפוס" את האדם היא בשלב המעבר משכל למידות. זהו מה שפרעה "עומד על היאור" - היאור הוא הנהר המוליך את השכל אל הרגש, ושם עומד פרעה. ובמשל הגוף הנ"ל (שמצרים הוא הצואר): פרעה אותיות "העורף", שבו נמצאים שלושת [[שרי פרעה (בחסידות)|שרי פרעה]] המפריעים לחיבור המח והלב. {{ערך מורחב|ערך=[[שרי פרעה (בחסידות)]]}}




ועניינו בקליפה, שמאחר ובשלב המעבר (בעוד העניין "צר") העניין אינו בתוקף אצל האדם, לכן יכולים הרגלי האדם ותאוות העולם להפריע, ולמנוע את הולדת המידות. היינו: בשכל האובייקטיוי אין לייצר כל אחיזה, וכשהאדם כבר מולהב באהבה גלויה הרי הייצר כבר נוצח. הנקודה היחידה שבה הוא יכול "לתפוס" את האדם היא בשלב המעבר משכל למידות. זהו מה שפרעה "עומד על היאור" - היאור הוא הנהר המוליך את השכל אל הרגש, ושם עומד פרעה. ובמשל הגוף הנ"ל (שמצרים הוא הצואר): פרעה אותיות "העורף", שבו נמצאים שלושת [[שרי פרעה (בחסידות)|שרי פרעה]] המפריעים לחיבור המח והלב. {{ערך מורחב|ערך=[[שרי פרעה (בחסידות)]]}}
==תורת החסידות==
תורת החסידות נמשלה ליציאת מצרים. אך מעלה יתירה בה: יציאת מצרים היא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות היא בירור ותיקון, יציאה ממצרי והגבלות העולם, יציאה זו צריכה להעשות 'מתוך העולם', הפנמה שהעולם טוב כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי [[עבודת ה'|עבודה]] של חסידות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום כ"ה טבת]]}}.


 
ב[[יציאת מצרים]] של [[חסידות]], ה[[מצווה]] של סיפור יציאת מצרים היא לספר סיפורים [[חסיד]]יים ול[[פנימיות|הפנים]]. סיפור צריך להביא להתעוררות [[מידה]] טובה, [[חיות]] פנימי בהידור מצווה, והפנמת דרכי הנועם של [[תורת החסידות]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט מנחם אב|היום יום כ"ו מנחם אב]]}}.
==תורת החסידות==
תורת החסידות נמשלה ליציאת מצרים. אך מעלה יתירה בה: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי [[עבודת ה'|עבודה]] של חסידות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום כ"ה טבת]]}}.
ב[[יציאת מצרים]] של [[חסידות]], ישנו ה[[מצווה]] של סיפור יציאת מצרים, לספר סיפורים [[חסיד]]יים ולהפנים את הסיפור ב[[פנימיות]] דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הוא הוראה בחיים. כל סיפור צריך להביא [[מידה]] טובה ו[[חיות]] פנימי בהידור מצווה ולהפנים את דרכי הנועם של [[תורת החסידות]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט מנחם אב|היום יום כ"ו מנחם אב]]}}.


{{פסח}}
{{פסח}}