ברכת אתה קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|הפשטה}}
 
{{תפילה}}
{{תפילה}}
'''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה הרביעית בשמונה עשרה.  
'''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה הרביעית בשמונה עשרה.  


בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]], שבו נכלל גם שם [[הויה דלעילא]], עד לבחינת ה[[אור שלפני הצמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]].
בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום.


והוא משום שאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.  
כל זה נלקח, מכח ש'''שאתה קדוש''', הוא בחינת [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.  


אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיןו שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.
אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיון שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.


== ושמך קדוש ==
== ושמך קדוש ==
שורה 15: שורה 15:
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.  
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.  


הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.  
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]].  


והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "אין מלך בלא עם", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי.




שורה 24: שורה 24:
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם]
*[[אגרת הקודש - פרק ז']]
*[[אגרת הקודש - פרק ז']]
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה מ־08:44, 7 בדצמבר 2010


ברכת אתה קדוש היא הברכה הרביעית בשמונה עשרה.

בברכה זו אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש, פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא שם הויה שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת האור שלפני הצמצום, שהוא קדוש ומובדל לגמרי מסדר ההשתלשלות, שהוא לאחר הצמצום.

כל זה נלקח, מכח ששאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.

אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיון שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.

ושמך קדוש

ענין מה שאנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש, דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.

זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת ירידה וצמצום להיות בגילוי בעולמות.

הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר המלך - בחינת המלכות, המרומם לבדו - רק בבחינת מקיף, ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת דבר ה', שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת מלכות, והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שבגן עדן.

והיינו לפי שכללות בחינת המלכות יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "אין מלך בלא עם", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי.


מקורות