חסידות ביאלא

ר' נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא

רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק

רבי בן ציון מביאלא, עם הרב רוט והרב פרקש

רבי משה ב"ר ירחמיאל יהודה מביאלא פשיסחא, באירועי הכנה לי"א ניסן תשס"ה

חסידות ביאלא, היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.

השושלת

תחילתה של השושלת בהיהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.

לאחר פטירתו הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם ביאלא והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושני בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון תרס"ו.

רבי יחיאל יהושע מביאלא

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה במקווה, ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי אלימלך מליז'נסק שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת תשמ"ב.

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי ישראל אלתר מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,, ועוד.

בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.

בשנת תשל"ב חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".

המשך השושלת

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א שבט תשמ"ב, מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם בירושלים, בני ברק, בית שמש, ביתר עלית, מודיעין עילית, חיפה וצפת ובצלו מסתופפים מאות חסידים.

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק (כ"ד כסליו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא (נפטר בו' בטבת תשס"ד), ורבי יעקב יצחק רבינוביץ מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת תש"ן. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

מכון מגמ"ה

לפלג חסידות ביאלא - חסידיו של רבי בן ציון מביאלא, ישנם מספר מכונים, הראשון שביניהם הוא מכון מגמ"ה, אשר עסק בהוצאת ספריו, וספרי ביאלא, במקביל פועל המכון הדומיננטי יותר: 'דברי בינה'.

המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם שזכו להצלחה מדהימה ונמכרו באלפי עותקים ובמספר רב של מהדורות, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת".

כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק בחג השבועות לא בקביעות ולא כנוסח. בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב משה יהודה לייב לנדא יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא במכתב זה כי בניגוד לכתוב בסידור כי התקנה היא "לדורות עקבתא דמשיחא", הדבר הינו "חוצפא יסגי" מסימניה של תקופת עקבתא דמשיחא.

לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב שמואל וואזנר - פסק במכתב מיוחד כי כל שינוי בנוסח המקובל הינו הרס הדת ואסור לפרסם את הסידור, הרב משה שטרנבוך פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור רבי ניסים קרליץ שיצא במכתב נגד הסידור, ואליו הצטרפו - הרב חיים קנייבסקי, הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן רבם של חסידי סאטמאר בויליאמסבורג, רבי אפרים פישל הרשקוביץ' מגדולי הפוסקים בארה"ב ורבם של חסידי צאנז קלויזנבורג, ורבי מנחם מנדל שפרן. כמו כן התבטאו בע"פ נגד הסידור: האדמו"ר מויז'ניץ מונסי והאדמו"ר רבי חי יצחק מרחמסטריבקא.