![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
טועמיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טועמיה''' הינו כינוי | '''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] ול[[הלכה]] לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]]. | ||
==מקורותיו== | ==מקורותיו== | ||
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א, בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}: | המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א, בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}: | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת: | על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת: | ||
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}} | ||
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל. | |||
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]]<nowiki> ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה </nowiki>[[שולחן ערוך]]<nowiki> אורח חיים רנ א}}.</nowiki> | המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]]<nowiki> ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה </nowiki>[[שולחן ערוך]]<nowiki> אורח חיים רנ א}}.</nowiki> | ||
המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, | המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, ובספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב}} מוצא לכך גם מקור ב[[ספר הזוהר|זוהר]]{{הערה|בראשית דף מ"ח עמוד ב'}}. | ||
[[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}. | [[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}. | ||
וכן | וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל. | ||
==בחב"ד== | ==בחב"ד== | ||
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] נשיא דורנו {{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}. | אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] נשיא דורנו {{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}} | {{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}} | ||
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל. | בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל. | ||
במסגרת 'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", ועוד. | |||
== ראו גם == | |||
* [[ערב שבת]] | |||
* [[טעימה מהגאולה בדורנו]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
[[קטגוריה:הלכות שבת]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | |||
גרסה מ־22:39, 23 במרץ 2025
טועמיה הינו כינוי למנהג ולהלכה לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי השבת בערב שבת.
מקורותיו
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא המחזור ויטרי[1] המצטט ברייתא בשם תלמוד ירושלמי[2]:
תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת בתפילת שמונה עשרה של מוסף בשבת:
טועמיה (=של השבת) חיים זכו
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר שבלי הלקט[3] וצוטט בבית יוסף[4]. בעקבותיהם פוסק המגן אברהם ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה שולחן ערוך אורח חיים רנ א}}.
המנהג מובא גם בספרי הקבלה בשם האר"י[5], ובספר חמדת ימים[6] מוצא לכך גם מקור בזוהר[7].
האריז"ל הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים[8].
וכן פסק גם אדמו"ר הזקן[9], והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
בחב"ד
אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג הרבי נשיא דורנו [10].
אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
יש נוהגים למעשה לטעום ממאכלי השבת ביום ששי, ככתוב טועמיה חיים זכו. את כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי נוהג כך בגשמיות, אבל מבחינה רוחנית ודאי שצריך להיות כן, ולא ביום שישי בלבד כי אם בכל ימי השבוע - ה'שית אלפי שני הוי עלמא'. ולפי זה עתה (=לפי מניין השנים) כבר יום ששי ולאחר חצות, יש, אם כן, ודאי צורך בלימוד החסידות בהבנה והשגה, ועל ידי כך להגיע ל"כולם ידעו אותי"[11]
'טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות
| ערך מורחב – טעימה מהגאולה בדורנו |
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מהגאולה, כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים בעקבתא דמשיחא, 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל.
במסגרת 'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו במלחמת המפרץ, נפילת מסך הברזל של שלטון הקומוניזם ברוסיה, "וכתתו חרבותם לאיתים", השפע הגשמי בהרחבה - 'מעדנים מצויים כעפר", ועוד.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ סימן קצ״א, בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת
- ↑ אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו
- ↑ סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף
- ↑ בית יוסף אורח חיים רפו
- ↑ בשער הכוונות בענין טבילת ערב שבת
- ↑ חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב
- ↑ בראשית דף מ"ח עמוד ב'
- ↑ שער הכוונות שם
- ↑ שו"ע שם
- ↑ לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125
- ↑ לקוטי שיחות שם, משיחת שבת פרשת בראשית שנת תשי"ז