תהלים קי"ג – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 14: שורה 14:
</poem>
</poem>
}}
}}
'''תהלים קי"ג''' הוא המזמור ה-113 ב[[תהילים|ספר תהילים]], והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]].
'''תהלים קי"ג''' הוא המזמור ה-113 ב[[תהלים|ספר תהלים]], והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]].


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
בכותרת המזמור ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".


המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[תהילים ק"ו]], [[תהילים קי"א|קי"א]], [[תהילים קי"ב|קי"ב]], קי"ג, [[תהילים קל"ה|קל"ה]], [[תהילים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהילים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהילים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהילים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהילים ק"נ|ק"נ]]}}, והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]]. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה ל[[זימון]] בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת [[פסוקי דזמרה]].
המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[תהלים ק"ו]], [[תהלים קי"א|קי"א]], [[תהלים קי"ב|קי"ב]], קי"ג, [[תהלים קל"ה|קל"ה]], [[תהלים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהלים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהלים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהלים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהלים ק"נ|ק"נ]]}}, והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]]. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה ל[[זימון]] בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת [[פסוקי דזמרה]].


==בחסידות==
==בחסידות==
*'''כללות שיעור התהילים''' – מזמור זה פותח את שיעור התהילים היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי התהילים הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'{{הערה|1=[ https://drive.google.com/file/d/1YVQQWWzmteTl44CMGyMPbeg6oKmQZ3oy/view שיחה לנשי ובנות חב"ד, ליל כ"ד אייר ה'תשמ"ב] (סעיף כד). ייתכן שהכוונה בשיחה היא גם לכך שביממה יש כ"ד שעות, וזהו הרמז בכך ששיעור תהילים זה נקבע לכ"ד בחודש דווקא. וראו גם [https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ].}}.
*'''כללות שיעור התהלים''' – מזמור זה פותח את שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי התהלים הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'{{הערה|1=[ https://drive.google.com/file/d/1YVQQWWzmteTl44CMGyMPbeg6oKmQZ3oy/view שיחה לנשי ובנות חב"ד, ליל כ"ד אייר ה'תשמ"ב] (סעיף כד). ייתכן שהכוונה בשיחה היא גם לכך שביממה יש כ"ד שעות, וזהו הרמז בכך ששיעור תהלים זה נקבע לכ"ד בחודש דווקא. וראו גם [https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ].}}.
*'''יהי שם ה' מבורך''' – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר ל[[חלום]] שבשעת ה[[שינה]] שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד{{הערה|משיחות שבת פרשת תצוה ה'תשל"ז וה'תשמ"ג.}}.
*'''יהי שם ה' מבורך''' – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר ל[[חלום]] שבשעת ה[[שינה]] שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד{{הערה|משיחות שבת פרשת תצוה ה'תשל"ז וה'תשמ"ג.}}.
*'''רם על כל גוים ה' על השמים כבודו''' – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו{{הערה|סידור עם דא"ח עמוד רלו, ב. לקוטי תורה שיר השירים מ, ד. ספר המאמרים אידיש. ד"ה כנשר יעיר קינו ה'תשכ"ב. ד"ה וארא אל אברהם ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קמב.}}.
*'''רם על כל גוים ה' על השמים כבודו''' – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו{{הערה|סידור עם דא"ח עמוד רלו, ב. לקוטי תורה שיר השירים מ, ד. ספר המאמרים אידיש. ד"ה כנשר יעיר קינו ה'תשכ"ב. ד"ה וארא אל אברהם ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קמב.}}.
שורה 38: שורה 38:
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''


{{תהילים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תהלים]]