רבי חיים יוסף דוד אזולאי – הבדלי גרסאות
מ מענדל סופר העביר את הדף חיים יוסף דוד אזולאי לשם רבי חיים יוסף דוד אזולאי |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (בנו של | נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (בנו של [[רבי אברהם אזולאי]], בעל ה'חסד לאברהם') ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נשא לאישה את רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והיה נודד ברחבי העולם לשם כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב". | ||
בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו לספר ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} | |||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו לספר ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} | |||
בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | ||