תהלים ע"ב – הבדלי גרסאות
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = | | ניקוד=כן | ||
| כותרת = תהלים ע"ב{{ש}}לִשְׁלֹמֹה, אֱ-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ | |||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
'''א:''' לִשְׁלֹמֹה, אֱ-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. | '''א:''' לִשְׁלֹמֹה, אֱ-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
</poem> | </poem> | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים ע"ב''' הוא המזמור ה-72 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72. | ||
מזמור זה חותם את 'ספר שני' | מזמור זה חותם את 'ספר שני' שבתהלים, ובשל כך מצורף אליו הסיום של הפרק, שאינו המשך ישיר לתוכן הפרק עצמו, אלא מופיע רק כחתימה של הספר כולו, "כלו תפילות דוד בן ישי". | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}. | *'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}. | ||
*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}. | *'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}. | ||
*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים | *'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=86 תצלום המזמור | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=86 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' | ||
{{ | {{תהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||