ארבעה אבות נזיקין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מדיני הנזקין == | == מדיני הנזקין == | ||
====שור==== | ====שור==== | ||
הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}. | הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
====הבער==== | ====הבער==== | ||
הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}. | הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}. | ||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
| שורה 43: | שורה 41: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[סדר נזיקין]] | * [[סדר נזיקין]] | ||
* [[שור]] | * [[שור]] | ||
* [[בור]] | * [[בור]] | ||
* [[שריפה]] | * [[שריפה]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||