תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|התוועדות חסידית בתל אביב]]
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|התוועדות חסידית בתל אביב]]
'''תל אביב''' נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. כיום היא העיר השנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]].
'''תל אביב''' נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. כיום היא העיר השנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]].
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. משנות הצ' ועד הקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, חסידי חב"ד התרכזו בתל אביב ובירושלים. ובתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים אשר עלו באותן שנים מברית המועצות, והיו שם וגם כאן בקשר אדוק עם אדמו"ר הריי"צ.
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].


לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים, אלא שבשנים האחרונות נוספו להם צעירים אשר התיישבו במרכז תל אביב, ומלבד זאת, הוקמו כידוע בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.  
לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.  


==התחלה==
==התחלה==
שורה 16: שורה 16:
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".


בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית הכנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שגר אז בתל אביב.
בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שגר אז בתל אביב.


בין השנים [[תרצ"ו]] - [[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].  
בין השנים [[תרצ"ו]] - [[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].  
שורה 34: שורה 34:
בשנת [[תרפ"ד]] פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב.
בשנת [[תרפ"ד]] פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב.


בראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]].
כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]].


בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. אומנם הישיבה לא הצליחה להחזיק עוד מעמד, ובאותה שנה נסגרה.
בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. אומנם הישיבה לא הצליחה להחזיק עוד מעמד, ובאותה שנה נסגרה.
שורה 98: שורה 98:
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".


ה[[שליח]]  ל[[רמת אביב]] הינו אחד השלוחים המרכזיים בעיר הינו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], שמשמש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
ה[[שליח]]  ל[[רמת אביב]] הינו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], שמשמש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].


בעיר פועל גם [[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|בית חב"ד בשם "ממעל ממש"]].
בעיר פועל גם [[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|בית חב"ד בשם "ממעל ממש"]].