רבי יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגית: קישורים לדפי פירושונים
שורה 22: שורה 22:


===פירוש לתורה===
===פירוש לתורה===
חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).
חיבור נוסף הוא פירוש ל[[חומש|תורה]] המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[אבן עזרא]] [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים).


פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.
מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "'''בעל הטורים'''" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם [[מקראות גדולות]]) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות ב[[תורת החסידות]].
==מצבת רבינו יעקב אשכנזי בעל הטורים==
בספר אבני זכרון<ref>67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם יוסף אלמנצי.</ref> מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה היא העיר [[טולידו]] שב[[ספרד]]:
 
{{חלונית
| כותרת = '''מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים'''
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| תוכן =
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל{{הערה|בסדר המציבה מופיע הפסוק ב[[תהלים]] (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן}} תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ '''אַרְבָּעָה טוּרִים'''; '''אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט''' לַּנְחֶשַׁלִים/'''יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים''' לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּ[[י"ב בטבת|י"בּ בְּתַמּוּז]] הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"{{הערה|שם=קלגג|בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן}}; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"{{הערה|שם=קלגג}}/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְ'''אַשֵּׁר''' לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְ'''יַעֲקֹב''' הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים;
====עַל הָ'אֶבֶן [[הַרֹאשָׁה]]'{{הערה|על פי הפסוק (זכריה ד ז); מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָ'''אֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ''' תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ}}====
'''אֶבֶן הָעֵזֶר''' [[רֹאשׁוֹ]] בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה{{הערה| על פי הפסוק (תהלים קלה ד); '''כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ''' יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ}};
====לְ[[רַגְלָיו]]====
'''אֹרַח "חַיִּים"'''{{הערה|בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה לעיל}} לְמַעְלָה,{{הערה|על פי הפסוק (משלי טו כד) '''אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה''' לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֗֝וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה}} רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְ[[רַגְלֵי]] חֲסִידָיו יִשְׁמֹר{{הערה|על פי הפסוק (שמואל א ב ט), '''רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר''' וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ}};
| מקור = סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן (רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה)
}}


===קיצור פסקי הרא"ש===
===קיצור פסקי הרא"ש===
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
אביו [[הרא"ש]] חיבר "פסקים" למסכתות ה[[תלמוד בבלי]]. כחלק מדרכו לפרסם את [[פסק הלכה|פסקי ההלכה]] של אביו, כתב רבי יעקב את "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''', בו פסקי הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==