דיני שומרים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בכל מקרה כאשר ניזוק הפיקדון, גם במקרה שהשומר פטור, השומר חייב [[שבועה|להשבע]] קודם שהוא לא פשע בפיקדון ושלא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב). | בכל מקרה כאשר ניזוק הפיקדון, גם במקרה שהשומר פטור, השומר חייב [[שבועה|להשבע]] קודם שהוא לא פשע בפיקדון ושלא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב). | ||
== שמירת הפיקדון == | |||
בפנימיות הענינים בנפש האדם, עניין שמירת הפיקדון הוא הצורך לשמור על ניצוץ האלוקי שבנפשו שנמסר לנו. | |||
השמירה היא על ידי לימוד התורה. כמאמר רז"ל "שמור" זה משנה, כלומר, כשיש לאדם התעוררות אור אהבה לה', יש להזהר שלא תאבד, על ידי לימוד התורה (כי בתורה גנוז האור של יום הראשון, כמבואר בדברי חז"ל במדרש, "וירא אלקים כי טוב" והיכן גנזו, בתורה). | |||
'''הסכנה של פשיעה בניצוץ האלוקי''' | |||
כשהאדם לא שומר על הפיקדון הזה, הוא בעצם פושע בניצוץ האלוקי שמצוי בתוכו, ואז הניצוץ יכול להתפשט מהמקום שבו הוא אמור להיות, ולעבור למקום אחר. | |||
'''התיקון דרך מחילה וגילוי רצון''' | |||
הצעד לתיקון הפשיעה הוא מחילה, שהיא בעצם גילוי הרצון הפנימי של האדם כלפי חבירו. כמו שכאשר אדם נמצא ברוגז עם חבירו, הוא מסלק את רצונו ממנו, כלומר הוא מנתק את הקשר הפנימי. אך כשיש פשרה ופיוס, הרצון מתגלה מחדש. כך גם בהקשר של שמירת הפיקדון – כאשר הניצוץ האלוקי נשכח או מאבד, התיקון הוא בגילוי מחדש של הרצון הפנימי והתחברות מחודשת אל האור האלוקי שנמסר לנו. | |||
שהוא על ידי [[אתערותא דלתתא]] ב[[תשובה]] מעומק הלב, שזה מגלה את העומק שלמעלה מ[[השתלשלות]]{{הערה|לקוטי תורה פ' האזינו עח, א.}}. | |||
== השוכר == | == השוכר == | ||