שלוש קליפות הטמאות – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
Mdafula (שיחה | תרומות)
שורה 5: שורה 5:
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים.
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים.


==מהותם==
==כללות עניינם==
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}.
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}.


הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת, שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות הגויים וקיום גופם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), נפשות בעלי-חיים הטמאים (האסורים באכילה) וקיום גופם, חיות וקיום כל ה[[צומח|צמחים]] האסורים באכילה (כגון ערלה וכלאי הכרם), הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]], ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).


בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.


בפרטיות יותר נחלקות ג' קליפות אלו לשתי מדרגות, שהעליונה היא "רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת", והתחתונה היא "נחש שרף ועקרב". להרחבה בזה ראו בערך [[טומאה וסטרא אחרא]].
 
==ההבדלים ביניהן וסדרן==
מהותם הפרטי של שלושת הקליפות לא התבאר בחסידות, אלא רק עניינם הכללי: שהם ג' היסודות אש (ימין/ גבורה), מים (שמאל/ חסד) ורוח (קו האמצעי/ תפארת) שבקליפות{{הערה|לקוטי שיחות לח בהוספות לשבועות - עמ' 161.}}.
 
עניינם על דרך המוסר מבואר בקצרה בראשית חכמה{{הערה|שער היראה פ"ד, על פי התקוני זוהר.}} שהם חסד, דין ורחמים, ובתורת הקבלה{{הערה|קהלת יעקב, בערכם.}} שהם בינה, ז"א ונוקבא (מלכות) דקליפה.
 
לגבי סדרן: במקום אחד{{הערה|ד"ה ביום השמ"ע רדע"ת.}} מבואר שבקליפות הסדר הפוך: מלכות היא הגבוהה ביותר, למטה ממנה ז"א ולמטה בינה{{הערה|ועל דרך זו הוא בתורת הקבלה: במבוא שערים ש"ו ח"ב פרקים ד-ה, ובע"ח שער מ"ח פרק ג'.}}. אבל בליקוטי תורה{{הערה|לאדמו"ר הזקן, ד"ה אלה מסעי השלישי בתחילתו.}} משמע אחרת, בע"ח{{הערה|שער מט פרק ד'}} משמע שסדרן ממטה למעלה הוא רוח סערה, ענן ואש, ובזוהר ח"ג{{הערה|עמ' רכז, הובא בפרדס{{הערה|להרמ"ק, פרקים ו-ז, ובפרי עץ חיים שער הפורים קרוב לסופו.}} שקליפה השלישית היא אש.


==יניקת החיצונים==
==יניקת החיצונים==