שלוש קליפות הטמאות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | ||
== | ==כללות עניינם== | ||
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}. | שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}. | ||
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות | הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות הגויים וקיום גופם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), נפשות בעלי-חיים הטמאים (האסורים באכילה) וקיום גופם, חיות וקיום כל ה[[צומח|צמחים]] האסורים באכילה (כגון ערלה וכלאי הכרם), הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]], ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}). | ||
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}. | בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}. | ||
==ההבדלים ביניהן וסדרן== | |||
מהותם הפרטי של שלושת הקליפות לא התבאר בחסידות, אלא רק עניינם הכללי: שהם ג' היסודות אש (ימין/ גבורה), מים (שמאל/ חסד) ורוח (קו האמצעי/ תפארת) שבקליפות{{הערה|לקוטי שיחות לח בהוספות לשבועות - עמ' 161.}}. | |||
עניינם על דרך המוסר מבואר בקצרה בראשית חכמה{{הערה|שער היראה פ"ד, על פי התקוני זוהר.}} שהם חסד, דין ורחמים, ובתורת הקבלה{{הערה|קהלת יעקב, בערכם.}} שהם בינה, ז"א ונוקבא (מלכות) דקליפה. | |||
לגבי סדרן: במקום אחד{{הערה|ד"ה ביום השמ"ע רדע"ת.}} מבואר שבקליפות הסדר הפוך: מלכות היא הגבוהה ביותר, למטה ממנה ז"א ולמטה בינה{{הערה|ועל דרך זו הוא בתורת הקבלה: במבוא שערים ש"ו ח"ב פרקים ד-ה, ובע"ח שער מ"ח פרק ג'.}}. אבל בליקוטי תורה{{הערה|לאדמו"ר הזקן, ד"ה אלה מסעי השלישי בתחילתו.}} משמע אחרת, בע"ח{{הערה|שער מט פרק ד'}} משמע שסדרן ממטה למעלה הוא רוח סערה, ענן ואש, ובזוהר ח"ג{{הערה|עמ' רכז, הובא בפרדס{{הערה|להרמ"ק, פרקים ו-ז, ובפרי עץ חיים שער הפורים קרוב לסופו.}} שקליפה השלישית היא אש. | |||
==יניקת החיצונים== | ==יניקת החיצונים== | ||