יוסף הרטמן – הבדלי גרסאות
תיקון |
מ הרחבה, עריכה, עדכון, תקלדה, ניסוח |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] | נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] – דור חמישי בחברון, מצד אמו, כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. מצד אביו 220 שנה בארץ האב היה סופר, איש חינוך, זכה בתואר יקיר החינוך הדתי בישראל. ולאמו מרת ביילא לבית שדמי (פשדמייסקי) אחות של הגאון הרב אברהם שדמי. עלתה לארץ מ[[רוסיה]]. | ||
בשנת [[תשי"ח]] (1958) נכנס ללמוד בכיתה י"א בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בראשותו של הרב משה צבי נריה בזמן לימודיו החל לעסוק בהתנדבות בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה – אליכין, אלישיב וגאולי תימן. השתתף וארגן שיעורי תניא עם המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בסיום כיתה י"ב קיבל תעודת בגרות. בהכוונת המשפיע הרב [[ראובן דונין]]– בקיץ [[תשי"ט]]– (1959) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, בהמשך בישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד אצל המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]] והרב הגאון [[ישראל גרוסמן]]. | |||
בחודש אלול בשנת [[תשכ"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, נשלח ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]] למסע הרצאות ברחבי [[ארצות הברית]] שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]] ל[[שמיני עצרת]] שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן), ולכן הגבאי כיבד אותו בהקפה עם ספר תורה במהלך ההקפות. | |||
במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה{{מקור}}. | |||
בשנת [[תשכ" | בשנת [[תשכ"ו]] (1966) עבר טירונות ושירת במילואים ב[[צה"ל]] במשך כ־30 שנים, בתחילה בהגנה מרחבית ובצופי אוויר, ולאחר מכן בתפקיד מרצה בכיר ברבנות הצבאית. | ||
==מנהל ומחנך== | |||
בשנת תשכ"ד (1964) התחתן עם מתיה לרר, בתו של הרב [[אפרים לרר|אפרים צבי לרר]], מחסידי חב"ד ב[[בני ברק]]. נכדת החסיד הנודע רבי [[אברהם פריז|אברהם פאריז]]. בא כוחם של אדמו"רי חב"ד בארץ. | |||
הזוג התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם היה בין המייסדים של כולל אברכים בו למד שנתיים. נבחן וקיבל תעודת סמיכה לרבנות. במקביל, אחרי הצהרים החל ללמד [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בבית הספר למלאכה]], בחופשות הקיץ שימש כרכז קייטנות "[[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|גן ישראל]]" שאורגנו על ידי צעירי אגודת חב"ד. | |||
בשלהי שנת [[תש"ל]] | בשליחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עברו להתגורר בשלהי שנת [[תש"ל]] (1970) בשכונה החדשה [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], ונמנה עם המשפחות המייסדות של השכונה. עם הגיעו לקריית מלאכי ייסד (בסיוע אשתו) את [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] עבור העולים מברית המועצות ולנוער ממשפחות מצוקה, כעבור ארבע שנים סיים. בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]] (1975-2005) שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ותושב"ע וכרב התיכון הדתי האזורי של המועצה אזורית שפיר (עד לסגירתו).במשך ארבעה ימים בשבוע. | ||
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשס"ו]] (1976-2006) שימש כרב בית הספר חב"ד בנות בקריית מלאכי, במשך יומיים בשבוע. בשני בתי הספר זכה להערכה והוקרה רבה על יוזמותיו החינוכיות המקוריות. פרש לגמלאות.. מאז ועד היום הוא הכין תלמידים לקראת [[בר מצוה|בר מצווה]] בהתנדבות בבית הספר המקיף הכללי בקריית מלאכי. | |||
==פעילות== | ==פעילות== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי. | במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי. | ||
מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף | מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף הרב הרטמן מעביר שיעורים קבועים בפרשת השבוע בקריית מלאכי בכולל 'תפארת נפתלי', מועדון ויצ"ו ובכפר וורבורג. | ||
במשך קרוב לשישים שנה זכה ללמד ולהדריך למעלה מ7000 תלמידים ותלמידות שהקימו בתים לתפארת בעמנו. בנוסף לאלפי קצינים וחיילים ובני קיבוצם אותם קירב למורשת ישראל ולזהות יהודית. | |||
==פרסים== | ==פרסים== | ||
בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשס"ג]] (2003) קיבל יחד עם אשתו מתיה את התואר 'יקיר העיר' של קריית מלאכי. בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}. | ||
==פרסומים== | ==פרסומים== | ||
פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים | פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן פרסם טורים רבים בעיתונות הכללית בנושאי חינוך, חסידות חב"ד, שלימות הארץ ותיקון חוק "מיהו יהודי". בין השאר פרסם עשרות טורים ומאמרים ב"שערים" (החל משלהי שנות ה־60). כמו כן פרסם מאמרים ב"שמעתין".. ביטאון המורים הדתיים. בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' ו[[שלימות הארץ]]. | ||
יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי. | יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי. | ||