שמואל חפר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
עדכון |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]] | [[קובץ:הרב שמואל חפר בקונגרס משיח.jpg.png |שמאל|ממוזער|250px|הרב חפר נואם בקונגרס גאולה משיח העולמי]] | ||
[[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער| | [[קובץ:29-06-2020-16-07-22-10-05-2020-02-10-34-חפר-ארמון.jpg|ממוזער|2x2 פיקסלים]] | ||
מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים. | מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י"ט כסלו]] ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב"ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]], עד שמונה על ידי הרבי לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלא היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}. | במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלא היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}. | ||
בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד. | בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד. | ||