מ החלפת טקסט – " " ב־" "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
==שמו של ניקוד זה==
==שמו של ניקוד זה==
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם.  
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם.  
בספרי אדמו"ר האמצעי מכנה את הניקוד המקובל לקרוא בשם [[קובוץ]] "שורוק".


בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.