מרדכי רוקח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Orig F1CD8B92F6954F989E32CAEEC5ECAD26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי מרדכי רוקח]]
 [[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|לצד הרב [[חיים נאה]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]
-רבי '''[[מרדכי רוקח]]''' מבילגוריי (המכונה גם 'בילגוריא', עיר בדרום מזרח פולין; [[תרס"א]] - [[כ"ה חשוון]] [[תש"י]]) היה בנו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלזא, ואחיו של רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא. למרות גדלותו הכניע את עצמו כליל לאחיו הקדוש.
+הרב '''מרדכי רוקח''' (כונה '''הרב מבילגוריא'''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יתד נאמן|שם=היה מכניס רוח חיים של תורה בסביבתו|כתב עת=מוסף שבת קודש - - ויקרא|כרך=26|שנת הוצאה=תשעב|עמ=26|קישור=https://tablet.otzar.org/#/book/188008/p/26/t/0.997461089847041234/fs/AZb1vvEyoyAGpuePL7IxErsD1IzouFE5HsWfkc4CzJvV/start/72/end/82/c}}}}''')''' ([[י"ב בסיוון]] [[תרס"ב]], 1901 - [[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]], 17 בנובמבר 1949) היה ה[[רב]] של [[בילגוריי]] שב[[פולין]] משנת [[תרפ"ו]] (1926) עד פרוץ [[השואה]] ואביו של [[ישכר דב רוקח (השני)|האדמו"ר הנוכחי]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]].
-לאחר פטירת אחיו רבי אהרן, מונה בנו של רבי מרדכי - הרב רבי [[יששכר דוב רוקח]] (השני) לאדמו"ר מבעלזא.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[בעלז]] לרבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב רוקח]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא לבתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מ[[חסידות קוברין|קוברין]] ונולדו לו ממנה שני ילדים. תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו, בהיותו בגיל 25 הוכתר לרב העיר [[בילגוריי]]. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל [[חצר חסידית]] וערך [[טיש|שולחנות]].
+עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות [[רוסיה|רוסית]] וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף אחרי בקשת אחיו רבי [[אהרן רוקח]] האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן הצטרף אליו.
+ב[[פסח שני]], [[ט"ו באייר]] [[תש"ג]] (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מ[[גטו בוכניה]] על ידי [[קצין]] הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה ב[[בודפשט]] עד [[כ"ד בטבת]] [[תש"ד]] (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא ל[[ארץ ישראל]] אחרי שנודע להם שה[[גסטאפו]] עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות ה[[גרמניה|גרמניים]]. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את [[הונגריה]] עוררה פולמוס מאוחר יותר.{{הערה|על עזיבתם את הונגריה ראו בהרחבה: [[יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה]].}}
+ב[[ט' בשבט]] [[תש"ד]] (1944) הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת [[תש"ז]] (1947) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור ל[[י"ט בטבת]] [[תשע"ז]]) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.{{הערה|אחיו של [[רבי משה גרינוולד]] בעל ערוגת הבושם.}} ב[[ח' בשבט]] [[תש"ח]] (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.
+ייסד את ה[[תלמוד תורה|חדר]] החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.
+בסוף שנת [[תש"ט]], בעודו במסע בקרב היהודים שהתגוררו במערב אירופה, הורע מצב בריאותו והוא חזר לישראל. נפטר ב[[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]] בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי [[הבעל שם טוב]]. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" ב[[קריית בעלז]] בירושלים וב[[בית שמש]].
 == כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש ==
 ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה.
@@ שורה 16: / שורה 26: @@
 {{ציטוטון|בפרט הזה של ה"[[מסירות נפש]]" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.}}
-נפטר ב[[תל אביב]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תש"י]] ומקום קבורתו בבית העלמין ב[[טבריה]].
 ==ספריו==
-* פרשת מרדכי
+* פרשת מרדכי.
 ==לקריאה נוספת==
 *"צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].
 * '''האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא ואדמו"רי ליובאוויטש''', [[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.