נפתלי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה, שהתורה ניתנה בקול [[שופר]], ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמו שאמרו רז"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים"{{הערה|תהלים לו, י.}}, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם"{{הערה|משלי ח, ל.}}, והיינו לפי שהתפילה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפילה, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא לימוד התורה שאחר התפילה שמרווה צמאונו שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב "ודברי אשר שמתי בפיך" וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, "תען לשוני אמרתך".}}, שזה גם עניינה של "איילה שלוחה" בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}. | המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה, שהתורה ניתנה בקול [[שופר]], ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמו שאמרו רז"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים"{{הערה|תהלים לו, י.}}, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם"{{הערה|משלי ח, ל.}}, והיינו לפי שהתפילה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפילה, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא לימוד התורה שאחר התפילה שמרווה צמאונו שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב "ודברי אשר שמתי בפיך" וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, "תען לשוני אמרתך".}}, שזה גם עניינה של "איילה שלוחה" בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, | [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והכוונה בברכות יעקב על החיות הגשמיות היא, כמו שהם בשרשם ומקורם בקדושה (ממקום שנפלו ה[[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצות]]), והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}. | ||
{{השבטים}} | {{השבטים}} | ||