משקל עודף – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בתורה מכונה אדם שמן בתואר ב[[תורה]] "איש בריא"{{הערה|שופטים ג, יז "ועגלון איש בריא מאוד". ובמצודת דוד: "זה היתה סיבת מיתתו, כי על היותו שמן ובעל בשר, יקשה עליו ההקמה, וטרוד בה, ולא היה נשמר מאהוד". ובמלבי"ם: "שהיה איש שמן, כמו עשרה בקר בריאים". ועל דרך זה ביחזקאל לד, כ: "לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹ-נָ֥-י יֱ-הֹ-וִ֖-ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה", בראשית מא, ב: "וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ". מלכים א' ה, ג: "עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים". שמואל א' ב, כט: "לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי". יחזקאל לד, ג: "אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ". [המילה "בריא" כאן היא במשמעות של בעל גוף].}} ובלשון חז"ל בתואר "בעל בשר"{{הערה|משנה מסכת שבת יט, ו: "ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין".}}. | בתורה מכונה אדם שמן בתואר ב[[תורה]] "איש בריא"{{הערה|שופטים ג, יז "ועגלון איש בריא מאוד". ובמצודת דוד: "זה היתה סיבת מיתתו, כי על היותו שמן ובעל בשר, יקשה עליו ההקמה, וטרוד בה, ולא היה נשמר מאהוד". ובמלבי"ם: "שהיה איש שמן, כמו עשרה בקר בריאים". ועל דרך זה ביחזקאל לד, כ: "לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹ-נָ֥-י יֱ-הֹ-וִ֖-ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה", בראשית מא, ב: "וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ". מלכים א' ה, ג: "עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים". שמואל א' ב, כט: "לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי". יחזקאל לד, ג: "אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ". [המילה "בריא" כאן היא במשמעות של בעל גוף].}} ובלשון חז"ל בתואר "בעל בשר"{{הערה|משנה מסכת שבת יט, ו: "ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין".}}. | ||
על ה[[אמורא]] רב פפא בר אבא מסופר שהיה בעל בשר{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[בבא קמא]] י, ב ו[[פירוש רש"י]].}}. כמו כן מסופר שכאשר ה[[תנאים]] רבי ישמעאל בן רבי יוסי ו[[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] היו משוחחים ביניהם, היו יכולים לעבור בין רגליהם צמד [[בקר]] מבלי לגעת בהם. בנוסף מונה ה[[גמרא]] את גודל גופם של [[רבי יוחנן]] ו[[רב פפא]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]] פד, א. לפי ספר היוחסין גם דברי הגמרא כאן מכוונים לרב פפא '''בר אבא'''.}}. ה[[תוספות]] מבארים שכוונת הגמרא בכך היא כדי שלא יוציאו לעז על בני אדם שגם הם בעלי בשר{{הערה|[[תוספות]] [[בבא מציעא]] שם.}}. | על ה[[אמורא]] [[רב פפא בר אבא]] מסופר שהיה בעל בשר{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[בבא קמא]] י, ב ו[[פירוש רש"י]].}}. כמו כן מסופר שכאשר ה[[תנאים]] [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]] ו[[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] היו משוחחים ביניהם, היו יכולים לעבור בין רגליהם צמד [[בקר]] מבלי לגעת בהם. בנוסף מונה ה[[גמרא]] את גודל גופם של [[רבי יוחנן]] ו[[רב פפא]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]] פד, א. לפי ספר היוחסין גם דברי הגמרא כאן מכוונים לרב פפא '''בר אבא'''.}}. ה[[תוספות]] מבארים שכוונת הגמרא בכך היא כדי שלא יוציאו לעז על בני אדם שגם הם בעלי בשר{{הערה|[[תוספות]] [[בבא מציעא]] שם.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: {{ציטוטון|בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל|נחום מטשרנאביל]] שהיה שמן בגופו מעניית [[אמן]] [[יהא שמיה רבא]]}}{{הערה|[[הרבי]], ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: {{ציטוטון|בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל|נחום מטשרנאביל]] שהיה שמן בגופו מעניית [[אמן]] [[יהא שמיה רבא]]}}{{הערה|[[הרבי]], ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}. | ||