תהלים פ"ט – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
ביאורים בחסידות על הפרק: | ביאורים בחסידות על הפרק: | ||
*'''משכיל לאיתן האזרחי''' - 'איתן' הוא [[עצם הנשמה]] והתוקף שלה כפי שבא בגילוי באמצעות [[מסירות נפש]], דבר הקשור עם הביאורים הנוספים ב'איתן', מלשון 'עתיק' ומלשון 'קשה'{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמוד 135: "באיתן ג' ענינים: אלט, הארט, שטארק".}}, וכאשר בחינה זו מאירה וזורחת ביהודי, מביא הדבר גם לכך שהשכל שלו ('משכיל') יהיה בעילוי גדול יותר, וכך בשאר הכוחות והחושים שזורחים ומאירים ('האזרחי'){{הערה|ביאור המקובל מכל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב, כשכל אחד הוסיף והרחיב וביאר אותו יותר. קונטרס לימוד החסידות עמוד 5 ואילך, ובהנסמן בהערות במכתב כללי הנ"ל.}}, וזריחת פשטות העצמות היא אצל הפשוטים שבישראל יותר מאשר אצל בני התורה{{הערה|כתר שם טוב, משבע התורות שאמר הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב בגן עדן. ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש עמוד 197.}}. | *'''משכיל לאיתן האזרחי''' - 'איתן' הוא [[עצם הנשמה]] והתוקף שלה כפי שבא בגילוי באמצעות [[מסירות נפש]], דבר הקשור עם הביאורים הנוספים ב'איתן', מלשון 'עתיק' ומלשון 'קשה'{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמוד 135: "באיתן ג' ענינים: אלט, הארט, שטארק".}}, וכאשר בחינה זו מאירה וזורחת ביהודי, מביא הדבר גם לכך שהשכל שלו ('משכיל') יהיה בעילוי גדול יותר, וכך בשאר הכוחות והחושים שזורחים ומאירים ('האזרחי'){{הערה|ביאור המקובל מכל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב, כשכל אחד הוסיף והרחיב וביאר אותו יותר. קונטרס לימוד החסידות עמוד 5 ואילך, ובהנסמן בהערות במכתב כללי הנ"ל.}}, וזריחת פשטות העצמות היא אצל הפשוטים שבישראל יותר מאשר אצל בני התורה{{הערה|כתר שם טוב, משבע התורות שאמר הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב בגן עדן. ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש עמוד 197.}}. | ||
*'''עולם חסד יבנה''' - כל המדות מחסד והלאה, הם מכוחו של עולם, כי בלי שיהיה מציאות של עולם - אין מציאות של מידות שענינם הוא להתייחס לזולת{{הערה|אור תורה להמגיד, עא, א.}}, ואף שלפני בריאת העולם הבריאה היתה מצד אתערותא דלעילא, 'כי [[חפץ חסד]]', לאחר הבריאה צריך דווקא את מעשי החסד באתערותא דלתתא כדי שהעולם יבנה{{הערה|אור התורה משפטים א'קנד.}}. | *'''עולם חסד יבנה''' - כל המדות מחסד והלאה, הם מכוחו של עולם, כי בלי שיהיה מציאות של עולם - אין מציאות של מידות שענינם הוא להתייחס לזולת{{הערה|אור תורה להמגיד, עא, א.}}, ואף שלפני בריאת העולם הבריאה היתה מצד אתערותא דלעילא, 'כי [[חפץ חסד]]', לאחר הבריאה צריך דווקא את מעשי החסד באתערותא דלתתא כדי שהעולם יבנה{{הערה|אור התורה משפטים א'קנד.}}. | ||
*'''מי כמוך חסין י-ה''' - האותיות י-ה הם בחינת חכמה, אבא ואמא, ו'חסין' הוא לשון ירושה (בארמית), והכוונה היא למידות ה'יורשות' את החכמה, ועל ידי שהחכמה מאירה במידות, נפעל בהם שיהיו איתנות וחזקות ('חסין' לשון כח){{הערה|יהל אור עמוד שכ.}}. | *'''מי כמוך חסין י-ה''' - האותיות י-ה הם בחינת חכמה, אבא ואמא, ו'חסין' הוא לשון ירושה (בארמית), והכוונה היא למידות ה'יורשות' את החכמה, ועל ידי שהחכמה מאירה במידות, נפעל בהם שיהיו איתנות וחזקות ('חסין' לשון כח){{הערה|יהל אור עמוד שכ.}}. | ||