ספר הזוהר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|זוהר}} | {{מפנה|זוהר}} | ||
[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]] | [[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]] | ||
'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב | '''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב מ[[מדרש|מדרשים]] על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]"). | ||
==חלקיו== | ==חלקיו== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
== תרגומי הזוהר == | == תרגומי הזוהר == | ||
הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב השונה | הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב השונה מה[[ארמית]] של ה[[תלמוד הבבלי]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]. | ||
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). הפירוש מכונה "זוהר תורה". הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: "במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו". | אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). הפירוש מכונה "זוהר תורה". הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: "במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה"ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג"כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב"י והחבריא שלו". | ||