חסידות פאפא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==תולדות החסידות==
-ראשיתה של החסידות, ב'''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון)''' ([[תרמ"ב]] - [[ב' באדר]] [[תש"א]]), מחבר הספר "ויגד יעקב", שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק  החסידי רבי משה גרינוואלד (י"א בשבט תרי"ג - ז' באב תר"ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו "ערוגת הבושם". רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה"חתם סופר", אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).
+ראשיתה של החסידות, ב'''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון)''' ([[תרמ"ב]] - [[ב' באדר]] [[תש"א]]), מחבר הספר "ויגד יעקב", שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק החסידי רבי משה גרינוואלד (י"א בשבט תרי"ג - ז' באב תר"ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו "ערוגת הבושם". רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה"חתם סופר", אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).
 בנו, '''רבי יוסף גרינוואלד''' ([[תרס"ג]] - [[י"ג באב]] [[תשד"מ]]), מחבר הספר "ויחי יוסף", הקים את הקהילה ומוסדותיה בשכונת [[ויליאמסבורג]] ב[[ברוקלין]], והפך את הקהילה לחצר חסידית והחל לכהן כ[[אדמו"ר]]; בויליאמסבורג שוכן בית המדרש הענק של החסידות, ישיבתה, תלמוד התורה המונה מאות ילדים, ובית בנות. לחסידות בית חינוך לבנות גם ב[[בורו פארק]], ובתי מדרשות בבורו פארק ו[[מונסי]].
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב"ד==
-רבי משה, בעל "ערוגת הבושם", כתב בצוואתו לבניו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/38561 הכנה דרבה, עמ' 30.]}}:  {{ציטוט|תוכן=ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו"ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ"ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ"י דרכו בקודש}}.
+רבי משה, בעל "ערוגת הבושם", כתב בצוואתו לבניו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/38561 הכנה דרבה, עמ' 30.]}}: {{ציטוט|תוכן=ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו"ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ"ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ"י דרכו בקודש}}.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 עוד סיפר הרב שפוץ כי הרבי הריי"צ שאל את הרב מצעהלים: "הרי אביך זצ"ל כותב בספר "הכנה דרבה" שבניו יחזיקו ישיבה. אם כן למה אינך מחזיק ישיבה באמעריקא?".
 השיב הרב מצעהלים כי הבחורים בארה"ב הולכים כמעט ללא פיאות הראש ויש להם בלוריות ולכן אינו יכול ללמוד עם תלמידים כאלה.
-הרבי הריי"צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש  אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו {{הערה|דמות תבניתו,    צעהלימער רב,   ברוקלין תשע"ט,  עמ' מט-נ.}}.
+הרבי הריי"צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו {{הערה|דמות תבניתו,  צעהלימער רב,  ברוקלין תשע"ט, עמ' מט-נ.}}.
 בעת שחסידי בעלז עשו מאמצים להצלת רבי אהרן מבעלז מאירופה בעת מלחמת העולם השנייה, היה הרב מצעהלים בקשר עם הרבי הריי"צ כדי לפעול להצלת רבי אהרן. ועד חסידי בעלז בארץ ישראל שיגר לרבי הריי"צ מכתב בו הם מבקשים שיפעל להצלת האדמו"ר מבעלז.
 כשנודע לרבי הריי"צ שלרב מצעהלים ישנו קשר עם ועד ההצלה והם כתבו גם לו בעניין זה, כתב לו הרבי הריי"צ מכתב בכ"ד ניסן תש"א (וכן לאדמו"רים ורבנים נוספים, ובהם האדמו"ר מקופישניץ) ובו מתעניין לדעת לחוות דעתו של הרב מצעהלים מה אפשר לעשות בנידון {{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ה, עמ של. עיין שם בהערה שהמכתב (א'תיט) הופנה גם לרב מצעהלים ובו הרבי הריי"צ מכנהו "כבוד ידידי הרה"ג הנודע וו"א אי"א מוה"ר לוי יצחק שי'".}}.
-במכתב תשובתו לרבי הריי"צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי"צ (להלן קטעים מהמכתב): "שלום וברכה...  כבוד אדמו"ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו". במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו"ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה"ב, מכיון "שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו".
+במכתב תשובתו לרבי הריי"צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי"צ (להלן קטעים מהמכתב): "שלום וברכה... כבוד אדמו"ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו". במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו"ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה"ב, מכיון "שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו".
 בהמשך מבקש הרב מצעהלים שהרבי הריי"צ ישלח כספים כדי לסייע כלכלית לאדמו"ר מבעלז "להחיות נפש הרה"צ מבעלז ומשפחתו". את מכתבו מסיים בין היתר במילים "ובזה הנני משתחווה מול ארון הקודש באימה". {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תנח-תס. שם נדפסה האיגרת בשלמותה וראה צילומה שם בעמ' תנט.}}
 מכתב תשובתו של הרבי הריי"צ לרב מצעהלים מופיע באגרות קודש שלו {{הערה| אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ה, עמ' שנב.}}. הרבי הריי"צ שלח עם המכתב סכום כסף כדי לסייע לאדמו"ר מבעלז. (לפרטים נוספים בנושא עזרתו של הרבי הריי"צ בהצלתו של האדמו"ר מבעלז, עיין בערך רבי אהרן רוקח).