חנוכה – הבדלי גרסאות
| שורה 132: | שורה 132: | ||
==חנוכה בתורת החסידות== | ==חנוכה בתורת החסידות== | ||
=== | ===מהות החג=== | ||
הגמרא מספרת{{הערה|שבת כא ע"ב.}} שבחג החנוכה היו שני ניסים: נצחון המלחמה ונס פח השמן{{הערה|שבו גופא היו שני ניסים: א. שנמצא טהור חתום בחותמו של כהן גדול, ב. שהספיק לשמונה ימים.}}. חכמי ישראל נחלקו האם קביעת החג לדורות הייתה על שני הניסים{{הערה|דעת המאירי.}} או רק על נס פח השמן{{הערה|על דבר שתי שיטות אלו ראה בארוכה לקו"ש ח"י עמ' 143 ואילך, ח"ל עמ' 204 ואילך.}}. ברוב המקומות בתורת החסידות{{הערה|סה"מ תקס"ג ח"א עמ' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג (כב, א). סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נר חנוכה (דרמ"צ עא, א). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד עמ' קנז) ותרפ"ו (סה"מ תרפ"ו עמ' קסד).}} מוסבר כהדיעה השניה, אבל הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם תשמ"ח – מוגה.}} שכללות מהות החג היא דווקא כהדיעה שהחג נקבע על '''שני הניסים'''. | |||
ונקודת הביאור בזה: עניינו של חנוכה הוא להאיר '''את החושך''' דוקא, ולכן עיקר קביעות החג היא על גילוי האלוקות '''בתחתונים''' – שזה מודגש בנס הנצחון דוקא. אבל מי ש"מגלה" על הנצחון שהוא היה נס אלוקי (ולא סתם "מקרה מוצלח" טבעי) - הוא נס פח השמן,שבו ניכרת האלוקות '''בגלוי'''. | |||
===עיקר החג - נצחון האמונה על השכל=== | |||
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו. | המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו. | ||
| שורה 143: | שורה 148: | ||
דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}} | דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}} | ||
=== | ===עניינו בספירות, וקביעותו בחודשים=== | ||
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}. | *'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}. | ||
| שורה 149: | שורה 154: | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
===הוראות | ===הוראות בעבודת ה'=== | ||
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל. | *'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל. | ||