אהרן שפירא – הבדלי גרסאות

פרטים שעל יהושע גרינצווייג, הוספת רבי לאדמור מעלוי, קישור לכתבה על פעילות ברוך פריזנט, הגהה, ניסוח, הרחבה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה.  
הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה.  


==פועלו==
==תולדות חיים==
נולד בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן ל[[מגלה עמוקות]].
 
בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלז]] במקום. ב[[ישיבה]] קטנה למד ב[[ישיבת צאנז]] ב[[יוניון]], שם נעשה לחסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא ב[[ירושלים]]; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל [[יחיאל יהושע רבינוביץ|חלקת יהושע]] מביאלא.
 
בסיוון [[תש"מ]] נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מ[[נתניה]], ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]] בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.
 
במשך השנים הפך לחסיד חב"ד, ומוציא כל שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.
 
לאחר מכן התגורר תקופה ב[[ירושלים]], ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת [[פרדס כץ]] בבני ברק. בשנת [[תשמ"ו]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.
 
בשנת [[תשנ"ד]] הוכתר [[אב בית דין|לאב"ד]] מהימנא.
 
בשנת [[תשס"ב]], לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.
 
הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת [[פירוש רש"י לתורה]]. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של [[הרבי]] בנושא.
 
הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>
הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>


שורה 10: שורה 26:


נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.
נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.
עורך עלון שבועי בשם "מתיבתא דרש"י" לאור תורת הרבי וביאוריו על [[פירוש רש"י]].


ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.
ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.