בחירה חופשית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים - היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?}}
-בנוסף לכך כותבים הראשונים, שהאמונה בבחירה הינה הכרחית גם ליסוד ההנהגות האנושיות. הרמב"ם כותב{{הערה|שמונה פרקים שם.}} {{ציטוטון|אילו היה האדם אנוס במעשיו . . היה מתחייב ביטול הלימוד והחינוך והתלמדות כל אומנות. והיה כל זה לבטלה, לאחר שאי אפשר לאדם, מפני גורם חיצוני – לדעת הסוברים כך – שלא יעשה מעשה פלוני ושלא ידע חכמה פלונית ושלא יהיה לו אופי אלמוני. והיה אז הגמול והעונש עוול גמור . . הרי שמעון זה שהרג לראובן: הואיל וזה נגזר עליו שיהרוג בעל כורחו, וזה נגזר עליו שייהרג בעל כורחו, לשם מה נעניש את שמעון? . .  והיו גם בטלות ההכנות כולן עד סופן: כבניית הבית, וקניית המזון, וברוח בעת הפחד וכיוצא בזה. כי אשר נגזר שיהיה, אי אפשר שלא יהיה.}} באופן דומה כותב רבי יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר א' פרק ט'.}}: {{ציטוטון|הבחירה היא התחלה לכל הפעולות והסכמות האנושיות וההנהגות הנימוסיות שיתוקן בהם הישוב המדיני.}}. הרס"ג{{הערה|אמונות ודעות מאמר ד' פרק ד'.}} אף מוסיף שהאדם חש ויודע בעצמו שיש לו בחירה חופשית.
+בנוסף לכך כותבים הראשונים, שהאמונה בבחירה הינה הכרחית גם ליסוד ההנהגות האנושיות. הרמב"ם כותב{{הערה|שמונה פרקים שם.}} {{ציטוטון|אילו היה האדם אנוס במעשיו . . היה מתחייב ביטול הלימוד והחינוך והתלמדות כל אומנות. והיה כל זה לבטלה, לאחר שאי אפשר לאדם, מפני גורם חיצוני – לדעת הסוברים כך – שלא יעשה מעשה פלוני ושלא ידע חכמה פלונית ושלא יהיה לו אופי אלמוני. והיה אז הגמול והעונש עוול גמור . . הרי שמעון זה שהרג לראובן: הואיל וזה נגזר עליו שיהרוג בעל כורחו, וזה נגזר עליו שייהרג בעל כורחו, לשם מה נעניש את שמעון? . . והיו גם בטלות ההכנות כולן עד סופן: כבניית הבית, וקניית המזון, וברוח בעת הפחד וכיוצא בזה. כי אשר נגזר שיהיה, אי אפשר שלא יהיה.}} באופן דומה כותב רבי יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר א' פרק ט'.}}: {{ציטוטון|הבחירה היא התחלה לכל הפעולות והסכמות האנושיות וההנהגות הנימוסיות שיתוקן בהם הישוב המדיני.}}. הרס"ג{{הערה|אמונות ודעות מאמר ד' פרק ד'.}} אף מוסיף שהאדם חש ויודע בעצמו שיש לו בחירה חופשית.
 ==קושיות ומקורות שונים==
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 בדומה ל(פשטות{{הערה|אך ראה במדרש שמואל לקמן שהר"מ אלמושינו פירש שונה את שיטת הרמב"ם.}}) דברי הרמב"ם אשר אין מקום להקשות כלל קושיות על ידיעת הבורא, כתבו גם רבינו בחיי אבן פקודה{{הערה|חובת הלבבות שער ג' פרק ח'}} ור' יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר ד פרק ד, שם ציטט את הרמב"ם הנ"ל}}.
-הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך  ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה.
+הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה.
 אמנם, רבים מרבותינו{{הערה|ראה אמונות ודעות מאמר ד פרק ד. השגת הראב"ד לרמב"ם שם (שכתב זה כ"קצת תשובה" אך חתם "וכל זה אינו שווה"). ריקאנטי דברים לא, כ - ושם בשם הרוקח בפירושו לספר יצירה. כוזרי מאמר ה' אות כ. אור ה' (לר' חסדאי קרקאש) מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (שם נראה שהניח אופציה כזאת לביאור). שו"ת הריב"ש סי' קיח. מדרש שמואל על אבות שם (הובא בתויו"ט שם) - והביא כן מר"מ אלמושינו (שלמד שזוהי גם כוונת הרמב"ם).}} כתבו בפשטות שידיעת ה' אינה הסיבה הגורמת לבחירת האדם, אלא להיפך - בחירת האדם היא הסיבה שמשתלשלת ממנה ידיעת ה'. כשם שאדם רואה אדם אחר רץ, אין ידיעתו מכריחה הבחירה, כך הקב"ה יודע מה שיהיה כמו שהדבר קרה הואיל והוא למעלה מהזמן, אך ידיעתו משתלשלת מהבחירה ולא להיפך (דוגמה נוספת: מגיד עתידות, או אדם שמכיר תכונות הנפש של חבירו עד שיודע במאת האחוזים מה יבחר בעניין מסויים, שברור שהסיבה היא הבחירה ולא להיפך{{הערה|דוגמה זו הובאה במכתבי הרבי דלקמן}}). הרבי ביאר באופן זה כמה פעמים לאנשים ששאלוהו אודות זה והסביר זאת בהרחבה ובדוגמאות מפורטות{{הערה|אגרות קודש ח"ג ע' מ ואילך. ע' מט ואילך. אמונה ומדע 19. ועוד}}.
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 ===ידיעה ובחירה בחסידות===
 {{לעריכה|פסקה=כן|יש קצת כפילויות עם המבואר קודם, וצריך לתמצת ולא בצורת הסברה מהסוג שזה כתוב כעת}}
-אדמו"ר הזקן מתרץ את הסוגיא בפשטות{{הערה|תו"א וירא יד ד' ואילך, וראה גם תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך האלקים ע' יג (קנד), לקוטי שיחות חכ"ז ע' 251-252 הערה 14, אגרות קודש של הרבי ח"ג אגרת תמב עמ' מט-נ ומבואר במקומות רבים נוספים}}, ע"י שהוא מצביע על נקודת הכשל בלוגיקה של '''הקושיא'''. הסתירה בין ידיעה לבחירה נובעת מכך '''שאצלנו''' לא תתכן ידיעה שלא עושה שינוי. כל מהות וגדר השכל, ההבנה והידיעה אצלנו הם שינוי ממה שהיה קודם: אחרי שהבין דבר מסויים נוספה בו ידיעה, וקודם לכן לא הייתה בו ידיעה זו. נמצא, שגדר הידיעה הוא שינוי במציאות האדם. אבל אצל הקב"ה אין הדבר כך{{הערה|שהרי הוא "אחד הפשוט", ואין בו שינויים, וכמו שכתוב "אני ה' לא שניתי" – שאפילו כל בריאת  העולמות וכל מה שבהם אינה שום שינוי אצלו כלל (וכמו שהתבאר באריכות בתניא בשער היחוד והאמונה ע"ש).}}. ומכיון ש"ידיעה" זו של ה' אינה חלק מגדר העולם (אלא היא "למעלה" מהעולם, בחינת "מקיף"), אין היא מכריחה את האדם – כי האדם '''אינו מרגיש''' ידיעה זו. ועל דרך משל מאדם הזורק אבן, האם יאמר מישהו שידיעתו שתיפול לארץ '''היא''' הגורמת שתיפול? הרי מובן ופשוט שהאבן אינה יודעת כלל מידיעת האדם, ונפילתה אינה קשורה כלל וכלל לידיעתו בשום צורה ואופן שהוא.
+אדמו"ר הזקן מתרץ את הסוגיא בפשטות{{הערה|תו"א וירא יד ד' ואילך, וראה גם תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך האלקים ע' יג (קנד), לקוטי שיחות חכ"ז ע' 251-252 הערה 14, אגרות קודש של הרבי ח"ג אגרת תמב עמ' מט-נ ומבואר במקומות רבים נוספים}}, ע"י שהוא מצביע על נקודת הכשל בלוגיקה של '''הקושיא'''. הסתירה בין ידיעה לבחירה נובעת מכך '''שאצלנו''' לא תתכן ידיעה שלא עושה שינוי. כל מהות וגדר השכל, ההבנה והידיעה אצלנו הם שינוי ממה שהיה קודם: אחרי שהבין דבר מסויים נוספה בו ידיעה, וקודם לכן לא הייתה בו ידיעה זו. נמצא, שגדר הידיעה הוא שינוי במציאות האדם. אבל אצל הקב"ה אין הדבר כך{{הערה|שהרי הוא "אחד הפשוט", ואין בו שינויים, וכמו שכתוב "אני ה' לא שניתי" – שאפילו כל בריאת העולמות וכל מה שבהם אינה שום שינוי אצלו כלל (וכמו שהתבאר באריכות בתניא בשער היחוד והאמונה ע"ש).}}. ומכיון ש"ידיעה" זו של ה' אינה חלק מגדר העולם (אלא היא "למעלה" מהעולם, בחינת "מקיף"), אין היא מכריחה את האדם – כי האדם '''אינו מרגיש''' ידיעה זו. ועל דרך משל מאדם הזורק אבן, האם יאמר מישהו שידיעתו שתיפול לארץ '''היא''' הגורמת שתיפול? הרי מובן ופשוט שהאבן אינה יודעת כלל מידיעת האדם, ונפילתה אינה קשורה כלל וכלל לידיעתו בשום צורה ואופן שהוא.
 ונמצא, שדברי הרמבם "שאין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא... אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם" – '''אינם''' תירוץ והתחמקות אלא '''הם הם התשובה הפשוטה''' לשאלה.