שלמה זלמן ברוין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה" |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | ||
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה | לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה נכנס הרב ברוין לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו. | ||
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". | בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]: | בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]: | ||
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... | "קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון... | ||
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"... | והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"... | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה. | כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה. | ||
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי | הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב.. | ||
לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות. | לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות. | ||